למגדלי יוני התעופה שלום רב,

כבר תקופה ארוכה מנקרת במוחי המחשבה של הכיוון הנכון בתעופה,

ידוע לנו שגידול יונים הוא תוצר של תרבות הפנאי, תנאי הסביבה, החברותא וההכרה של ההישגים,

הייתי שמח לתגובות החברים על סדר העדיפויות בתעופה, האם אנו מסוגלים לעקוב אחרי יוני התעופה שלנו שעות רבות עם העיניים בנקותוץ או בחיפוש אחרי הנעלמות בשמיים ,, או שעדיפ לראות להקת רולרים עפה שעה שעתיים בדבוקה יחד כאשר מידי שניות ניפרדים מהלהקה כ10 15 יונים המתגלגלין אחורה ולמטה ברצף מרתק של גילגול בסלטה לאחור ,? או לחילופין לראות תעופת עמודים של טימלר אויונה פרסית העולים בהתהפכות כלפי מעלה בעמודים, מתפזרים בשמיים ונעלמים לפירקי זמם ארוכים,

יש לנו ניקולייבסקי על סוגיו השונים העולים לגובה בינוני ומרחפים באויר כמעט במקום בריפרופו של בז המשחר לטרף אך אינם יורדים במהירות מטה כשיראו עכבר שדב קטן כדי לאכלו, כך עושים הקורסקים עם קצוות הכנף הלבנות שלהם או האמריקן דומסטיק העף בלהקות עצומות ברחבי ברוקלין וחוזרים כל אחד לשובכו אבל מידי פעם מצטרפים הם ללהקה אחרת שחטפה אותה אליה,
או הטיפלרים שעפים שעות רבות ואוכלים את גרמי השמיים בתעופתם הבלתי פוסקת נמוך ובגובה בעיגולים יחד ובהיפרדות,
מה לדעתכם נכון יותר בתחביב זה ,? מה הכיוון שכדאי למגדלי יוני התעופה לשים את הדגש ,שלא לדבר על יוני הדואר כמובן, שם לפחות קיימות מעט תחרויות על חזרה ממרחק ובמהירות גדולה,

אנא חישבו על כך ואשמח לקבל תשובות שונות על מהות דיון זה , חשוב להדגיש שאין כאן צודק יותר או פחות אלא זו העדפה אישית כפי שכל אחד רואה בעיניו.

כשאני בא לענות על השאלה המענינת הזו עולות בראשי שתי נקודות חשובות:
1. לרובנו יש שכנים/חבלי כביסה/עיריה ועוד כהנה וכהנה גורמים שלא אוהבים לראות את היונים בחוץ
2. לרובנו המכריע יש מגבלת זמן - היינו רוצים להקדיש לתחביב הרבה יותר זמן ממה שבאמת יש לנו

ולכן,
אני מעדיף יונים בעלות תעופה קצרת זמן יחסית (שעה שלמה זה מצוין וגם חצי שעה הולך...) עם אקרובטיקה משתנה, עמודים, סלטות, דפיקות בכנפיים, עלייה לגובה, דאייה ,ברגים ועוד .
מה שמביא אותי היישר לחיקה של היונה הפרסית.

ואם היונה גם יפה על רצפת השובך - האושר וההנאה גדלים שבעתיים.