בטח נתקלתם במקרה כזה,מביאים יונה חדשה לשובך ( משובך שבו היונים בריאות ונראות מצויין) שמים אותה בהסגר ולאחריו מכניסים אותה לשובך שלנו ואז מתחיל הבלאגן.לפעמים אותה יונה שהכנסנו נהיית חולה,לפעמים מתחילה מגיפה דווקא ביונים שלנו אבל לעיתים המגפה פורצת גם בקרב היונים שלנו וגם בקרב יונים אחרות.אז מה קורה פה? רימו אותנו? עבדו עלינו? שוב נפלנו על מגדל שרלטן?.....לא בהכרח!!!
בגוף שלנו וגם בגופם של בעלי חיים ישנם חיידקים שחיים איתנו רובם אינם מזיקים ולאחדים תפקיד חשוב מאוד בפירוק מזון,יצירת ויטמינים והגנה על הגוף מפני החיידקים המסוכנים באמת.(פרוביוטיקה) אבל בין אותם חיידקים שאינם מזיקים במצב נורמלי קיימים גם חיידקים " אוכלי פגרים"
שבאופן טבעי ניזונים משברי תאים או הפרשות של הגוף (ליחה למשל) אבל אינם פוגעים בתאי הגוף מאחר שהגוף שלנו יודע לזהות ולחסל אותם מייד כאשר הם מראים איזו שהיא מגמה לפלוש לתא בגוף. חיידק כזה הוא המיקופלסמה, המיקופלסמה הוא חיידק קטן מאוד ( קשה ולפעמים לא ניתן לזהותו במיקרוסקופ)החי בשכבה הרירית של מערכת הנשימה וניזון משאריות תאים מתים הנמצאים ברירית הריאה ובאופן רגיל אינו פוגע במאכסן שלו.אבל איך זה מתקשר לסיפור עם היונים אתם שואלים?
המיקופלסמה הוא החיידק הגורם למחלת הנשימה, שללא טיפול חריף גורמת לרוב למות היונה. לכל היונים יש זן זה או אחר של מיקופלסמה במערכת הנשימה שלה, יש יונים שלהן יותר מזן אחד. מערכת החיסון יודעת לזהות ולמגר את הזן שנמצא כדרך הטבע אצל אותה יונה.
כשאנחנו מביאים יונה חדשה לשובך יכולים לקרות ארבעה מקרים:
הראשון-
גם ליונה החדשה וגם ליונים הנמצאות יש אותו זן של מיקופלסמה, זה המצב הטוב ביותר ולא נראה שום סימני מחלה.

השני-
היונה שהבאנו רגישה לזן המיקופלסמה שבשובך שלנו, סביר להניח שבשל הסטרס והזן החדש היא תחלה במהרה.במקרה כזה כדאי לבודדה לטפל בה באנטיביוטיקה יעודית . כשהיא תוחזר שוב לשובך הגוף שלה ידע כבר להתמודד עם המיקופלסמה שבשובך שלנו

השלישי- שתי מיקופלסמות שונות,ותשתיהן רגישות, נקבל חגיגה בשובך, מגיפה.

הרביעי-
עלול להווצר מצב ששני זני מיקופלסמה שהיונים אינן רגישות אליהם יצרו זן חדש אז נקבל גם כן התפרצות של מגפה אבל לא מייד אלא לאחר מספר שבועות במקרה זה רוב המגדלים לא יקשרו בין המחלה לבין הבאת היונים החדשות ונטייתם לחשוב שהמחלה הופיע מהאוויר, אבל לא כך המיקופלסמה היא חיידק עדין מאוד שאינו יכול להתקיים באוויר זמן רב רוב הסיכויים שההדבקה תעשה במגע ישיר בין היונים או דרך כלי המזון והמים ולכן הסבירות הגבוהה היא שההדבקה נעשתה מאותה יונה שהביאו כמה שבועות קודם לכן.

תודה לך דובב על הכתבה החשובה הזו,
אם תרשה לי להוסיף על מה שכתבת הרי שבמקרים שציינת עלינו לתת ליונים שלנו טיפול מניעתי,
יונה שאינה חשה בטוב אולי לא תאכל אך קרוב לוודאי שתשתה מכלי המיים המשותף,מכאן ולהדבקת כל הלהקה המרחק קצר, במונחי מיקופלזמה ,הפרשות מהעיניים האף חירחורים וכדומה נהוג להשתמש בביטריל או שילוב של טיילן ואוקסי טטרה ציקלין,(דביציקלין,טרמיצין,אוקסיגל וכדומה)מינון מניעתי בדרך כלל הוא לשלושה ימים בעו שטיפול כאשר ניתגלתה המחלה הוא לחמישה ימים,
לכן יותר זול לבודד את היונה החדשה ולתת לה טיפול מונע ואז הסיכוי להדבקה מועט יותר אם כי יונה חדשה זו יכולה להידבק בזן אלים יותר שנושאות היונים שלנו ולהיפגע לכן שינויים באוכלוסיה טוב שישולבו בטיפול כללי שלכל היונים,
אוסיף עוד שחשוב ביותר בתקופות שכאלה לסלק גורמי הכבדה כמו טפילם שונים פנימיים וחיצוניים (ראה תולעים ו או קרדיות וזבובי יונה)

ערב טוב קותי.

הייתי נזהר מאוד מטיפול מניעתי כשמדובר באנטיביוטיקה.
האנטיביוטיקות שלנו עובדות יפה אבל הן לא ממוקדות מטרה. ז"א שהן תפגענה בעוד הרבה מיני חיידקים הנמצאים בגוף היונה
שלא לדבר על גוף היונה עצמו ( יש אנטיביוטיקות הפוגעות ביצור מח עצם, אחרות פוגעות בגידול נוצות וכו) . עדיף לטפל פרטנית ביונה אחת בלבד ולהמנע ככל האפשר מטיפול מניעתי.אפשר גם להשתמש ב"יונת מטרה" שתופגש עם היונים החדשות לאחר ההסגר כך נוכל לבחון אילו מהיונים
נושאות איזה זן ולטפל בהתאם.למגדל החובב יש את הפריבילגיה לעבוד בזהירות ובמתינות פריבילגיה זאת אינה קיימת אצל מגדל העופות במשק
שם משתמשים באנטיביוטיקה כתרופה מניעתית בכל שני וחמישי ואכן אנו רואים את המרוץ אחרי אנטיביוטיקות חדשות כל הזמן מאחר והן מאבדות יעילותן במהירות.המגדלים עוברים כל הזמן לתותחים כבדים יותר והיום מוצאים יותאר ויותר שאריות אנטיביוטיקה בבשר הנמכר למאכל, במי שפכים וביוב כל מפגש כזה עם אנטיביוטיקה יוצר אוכלוסיות של חיידקים עמידים וברגע שהן נעשות אלימות קשה מאוד להתמודד איתן.
אני נמנע מטיפול אנטיביוטי מניעתי, טיפול מניעתי טוב הוא ניקיון ואיוורור השובך.טיפול באנטיביוטיקה צריך להעשות בשיקול דעת ובזהירות.

דובב, תענוג לקרוא את מה שאתה כותב.
מחכים, מעניין ומלמד.

דובב אין ספק שאתה צודק.
הטיפול המניעתי נועד רק במקרים שבהם אתה מזהה גורמי מחלה ברורים בלהקה,לצערינו במיקרים של מיקופלזמה ראיתי מצבים שכמות ניכרת מהלהקה חלתה והושמדה,
אין ספק ששמירת שובך נקי ומאוורר מורידה הצורך מטיפול מניעתי וכך גם עוזרת מניעת הצפיפות,
התייחסתי לטיפול כנגד מיקופלזמה אותה תיארת במאמריך וציינתי שמות של תרופות בהן נהוג להישתמש כנגד המחלה,אחד הדברים החשובים בכל טיפול הוא הזיהוי הוודאי של המחלה אותו ניתן לעשות בוודאות רק בעזרת מעבדה שהוכשרה לגלות גורמי מחלה בעופות,
בכל מיקרה אין לי בעיה לקחת חזרה את מילותי אם לא הובנתי כהלכה וגם אז על פי חוק רופא הוא זה שמאשר השימוש באנטיביוטיקה,
לגבי התרבות הזנים העמידים לטיפול של תרופה זו או אחרת אשמח לשוחח איתך על כך וניראה שהאשם אינו בנו המגדלים,
מחלות הפוגעות במיח העצם ניגרמות סטטיסתית אחת למאתיים חמישים אלף ורק בשימוש בכלואמפניקול שהיא אחת התרופות היעילות בעולם כנגד הרבה גורמי מחלה ואסורה לשימוש הרחב כדי למנוע מחיידקים פתוגניים לפתח עמידות,
אני חושש שהשיח ביננו לא יעניין את כל הגולשים ומבקש סליחה אם ניסחפתי,

שלום קותי.

אינני חושב שיש פה חשש שנסחף,כל עוד לא נתחיל לדבר על השבחה פרטנית של סוסים או כלבים ונשאר סביב יונים אין שום רע בכך
מה שיפה בפורום הוא שמי שרוצה יכול להכנס ולקרוא מי שאינו רוצה לא חייב וגם אם נכנס בטעות רק הקלקה כפולה על העכבר תוצאי אותו לקישור אחר במהרה כך שלא יצטרך " לסבול " ואפילו שנייה נוספת.
נושא הטיפול הרפואי הוא חשוב ולא תמיד צריך להיות וטרינר מדופלם על מנת לזהות מחלה ולתת לה טיפול מהיר ויעיל, אנטיביוטיקות הן כלים נהדרים אבל צריך לעבוד אתן בצורה חכמה מאוד וזהירה אחרת אנו עוסקים בחרב מתהפכת.בהרבה מקרים מגדלים מתייחסים אל האנטיביוטיקה כתרופת קסם,לא מקפידים על מינון, ולא על טיפול מלא דבר המביא לרוב לתוצאות עגומות.

אתה בהחלט צודק , העמידות של הבסיסית של החיידקים היא לא באשמתנו וגם לא נוצרת כתוצאה מהשימוש באנטיביוטיקה, בכל אוכלוסייה טבעית של חיידקים קיימים מספר חיידקים שיש להם פוטנציאל להיות עמידים כשאוכלוסיה זו באה במגע עם אנטיביוטיקה רוב פרטיה מתים אך הפרטים הבודדים ממשיכים ומתרבים ויוצרים תוך זמן קצר מאוד ( שעות עד ימים) אוכלוסיה שלמה ועמידה. בלולים וברפתות המסחריים בהם עושים טיפולים מונעים חדשות לבקרים מתפתחות אוכלוסיות עמידות ולכן צריך כל הזמן לפתח אנטיביוטיקות חדשות.
בדרך הטבע אוכלוסיות החיידקים הן ברובן רגישות לאנטיביוטיקה חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה לרוב יהיו נחותים מבני מינם הרגישים כאשר הם מתקיימים בסביבה נורמלית. ולכן כאשר מפסיקים שימוש באנטיביוטיקה לתקופת מה חוזרת האוכלוסייה הנורמלית והרגישה לתפקד ומצמצמת את האוכלוסייה העמידה.

ישנם כמה כללים בסיסיים שיעזרו לנו לשלוט במחוללי המחלה בשובך ויחד עם זאת לדאוג שאוכלוסיית החיידקים שבשובך שלנו לא תכיל טיפוסים עמידים לאנטיביוטיקה:

1. להשתדל לא לעשות טיפולים מונעים, אלא פרטניים בלבד,להקפיד על ניקיון אוורור וחיטוי השובך.2
2.להכיר את זן היונים איתן אנו עובדים( מניסיוני ראיתי קורסקים רגישים מאוד למיקופלסמה ומתים ללא טיפול מתאים,יוני דואר מבריאות תוך יומים שלוש ללא טיפול)לעקוב אחריהן ולטפל בהתאם.
2. כאשר מטפלים להקפיד ליישם בשתי אנטיביוטיקות או אפילו שלוש בעת ובעונה אחת הסיכוי לעמידות לשתי אנטיביוטיקות הוא זעום לשלוש אפסי
4.לא לאבד עשתונות גם כאשר יש תמותה מוגברת בשובך,לפני שמשתוללים עם אנטיביוטיקה לבדוק טוב טוב, אולי התחלואה נובעת מבעיה במזון?טפילים? סטרס?

דובב אתה תותח כול מיידע על מחלות טיפול יתקבלו

דובב שלום,
תודה לך על המשך הדיון רק הערה אחת לגבי שימוש בכמה סוגי אנטיביוטיקה,
בדיקת רגישות יכולה לפתור את רב הבעיה במידה ונימצא את התרופה המתאימה כנגד מחולל המחלה,
דבר המצריך רגישות ואחריות כפולה מאיתנו כממליצים היא הצורך בהכרת התרופות ,בוודאי שמעת על תגובות בין תרופתיות
Drug interaction
כאשר משתמשים בכמה סוגי תרופות בבת אחת ,אולי לא נאפשר יצירת חיידקים עמידים ,אך קיימת אפשרות ששילוב התרופות יגרום להרעלה או לא יהיה יעיל כלל ולכן חשוב להתייעץ עם בעלי מקצוע בתחום כדי שנגיע לפתרון אופטימלי ולא נסכן את היונים תוך כדי עירבוב של תרופות,