לאחרונה יצא לי לעזור למספר יונאים בטיפול ביונים חולות, בעיקר בעונה זו תולעים ומיקופלסמה ( מחלת נשימה )
בשתי "המחלות" דורשות צורת טיפול שונה מאחר שבאחת מדובר במין של חיידק ( מיקופלסמה במחלת הנשימה) ובמקרה השני בטפיל (תולעים למיניהן בין אם הן ממינים שרק מנצלים את המזון ובין אם הן ממינים המוצצים דם מדופן המעי).
טיפול בתולעים טוב עם יעשה בצורה גורפת לכל השובך בצורה מרוכזת פעמיים בשנה, כל טיפול מורכב בעצם משני חלקים, הראשון מטרתו לחסל את התולעים הבוגרות ואילו השני( כעשרה ימים לאחר הראשון ) מטרתו לחסל תולעים צעירות שבקעו אחרי הטיפול הראשון מאחר וקשה לחסל תולעים שנמצאות בשלב הביצה.טיפול במתכונת דומה ניתן גם לטפילים אחרים כדוגמת כינים, אקריות , וזבובים. טיפול ראשון מטרתו להרוג את הבוגרים טיפול שני לאחר שבוע עד עשרה ימים מטרתו לחסל את הטפילים שהיו בצורת ביצה או גולם בטיפול הראשון ולכן לא נפגעו.
הטיפול במחלת המיקופלסמה הוא שונה בתכלית, כאן לא הייתי ממליץ לנקוט לעולם בטיפול גורף ( אלא אם כן מדובר במגיפה קשה- אך כזו יכולה להתרחש רק עקב הזנחה פושעת ולכן לא אעסוק בכך כאן) . יונים החשודות במחלה שמקורה בחיידק צריך לבודד ולטפל בהן בלבד באנטיביוטיקה ועדיף בשילוב של שתי אנטיביוטיקות לפחות למשך 10 ימים לכל הפחות, טיפול כזה חשוב על מנת ליצור בשובך אוכלוסייה של חיידקים אלימים שיפתחו עמידות לאנטיביוטיקה. אין בשום פנים ואןפן לבצע טיפול מניעתי באמצעות אנטיביוטיקה מהסיבה הנ"ל. הטיפול המניעתי הבסיסי כנגד חיידקים הוא ניקוי וחיטוי יסודי של השובך ולמהדריןאפשר גם לחסן כנגד חיידקים מסויימים.

הייתי מבקש להוסיף לכתבתו של דובב מספר נקודות,
1)כדי שהחיידקים לא יפתחו עמידות כנגד האנטיביוטיקה , חשוב לקחת למעבדה מדגם של לשלשת ושל דם מהיונים החשודות.
במעבדה ירבו את גורמי המחלה ויבצעו בדיקת רגישות כדי לבחון לאיזו אנטיביוטיקה החיידקים רגישים ביותר(כלומר איזו אנטיביוטיקה מחסלת ביעילות מירבית את גורמי המחלה).
2)יש להיזהר בעירבוב שתי סוגי תרופה לפני שנותנים אותם ליונים וזאת ממספר סיבות : קיים מושג שניקרא תגובה בין תרופתית (drug interaction ) שיכולה במיקרה אחד לא לפעול כלל ,כי הריאקציה ביניהן מורידה מהיעילות,או להיפך, להפוך לרעילה ואז הנזק רב יותר,או לחילופין להיתייעץ עם רוקח או רופא כמובן כדי להימנע מסיכון מיותר,( אכן קיימים שילובים של סוגי תרופות הניתנות כקוקטייל ופועלות ביעילות רבה ,בעיקר כאשר לצד המחלה העיקרית מתפתחים גורמי מחלה מישניים אחרים ,
נושא הטפילים בגוף היונה מיתחלק לחיצוניים ולפנימיים ,נכון הוא שיש לחזור על הטיפול כדי לחסל את שאריות הטפילים שבשלבי התפתחותם השונים אינם תמיד פגיעים או מגיבים לטיפול ,לכן חשוב ביותר "לוודא הריגה" . חיסול הטפילים עוזר מאוד גם במניעת גורמי מחלה שהטפילים יכולים לזרז ואת חלקם הם יכולים לשאת על גופם ולשמש כגורם המעביר את המחלות,
גם במיקרים אלו הגישה האידאלית קובעת קודם כל לבדוק באילו טפילים מדובר, כדי לדעת איזה חומר הוא היעיל ביותר כדי להדבירם בצורה המיטבית,(תודה לדובב על פתיחת הנושא והסבריו המלומדים),

לעניין טפילי פנים וחוץ, כשעושים את החלוקה הזו מתכוונים לרוב ומגדירים טפילי חוץ כטפילים היושבים על העור כדוגמת כינים, קרדיות זבובים או יתושים,וטפילים פנימיים אנו מתייחסים אל התולעים למיניהן. למעשה החלוקה הזו אינה נכונה גם הכינים וגם התולעים מוגדרות כטפילי חוץ!!!
הגוף שלנו מחולק לפנים - כל מה שמוקף בעור או בריקמת אפיתל או יותר נכון על מה שבע במגע עם הסביבה החיצונית, לכן גם המעי שלנו ופנים הריאה נחשב למעשה לחוץ. פנים הגוף הם השרירים העצבים וכלי הדם, טפילים פנימיים אמיתיים הם למעשה מיקרואורגניזמים החיים בזרם הדם למשל טפיל המלאריה או וירוסים המתפתחים ומתרבים בתוך התאים.
לכן כשאתם רואים תרופה שכטוב עליה לשימוש חיצוני בלבד אין זאת אומרת שאי אפשר להשתמש בה לבעיות מעי ( כלומר לבלוע אותה) אלא שאסור
להזריק אותה ישירות לוריד.

לחברים...קודם כל בירצוני להודות לכם על ההסברים ,אנו הקוראים למדים ומחכימים הודות כתיבתכם ועל כך אני אישית מודה לכם.דבר שני ברצוני
לישאול האים אני יכול לתת את "האופיגל"במי השתיה והאים אין סכנה בכך ליונים...בתודה ...

אופיגל מכיל חומר מעכב כולינאסטרזה שלא ממש בריא ליונים אם הוא נבלע, לכן אין לשים אותו במי השתייה אבל בהחלט ניתן להוסיף אותו למי הרחצה של היונים וזאת לאחר שמוודאים שאין יונים צמאות העלולות לשתות מהם.חומר בטוח יותר שמתאים גם לשתייה וגם לרחצה הוא האייבומק
( על נגזרותיו הגנריות השונות) חומר זה מנקה את גוף היונה מתולעים וכינים למיניהן.

אבי שלום , לשאלתיך על אופיגל במי השתיה ,כדאי שגם בעניין זה יובן שאופיגל הוא חומר הדברה אשר פוגע בטפילים החיצוניים שעל גוף היונה ,
המוצר במקורו יוצר עבור שימוש מסחרי בלולים לעופות והוא פועל היטב, אם תיקרא את הוראות השימוש של האופיגל תדע בדיוק איך לבצע את ההדברה הרצויה,
בזמנו נהוג היה לרסס את החומר על גוף העופות על הרצפה וכל סביבת העוף כולל על כלי המיים והאוכל, במינון המומלץ החומר אינו פוגע בעופות ולענינינו ביונים ,נהוג להכין ליונים אמבטיה גדולה עם מיים בעומק של כ10 ס"מ ולתת ליונים להיתרחץ בהם באופן חפשי בהנחה שהחומר יחדור גם בין הנוצות ובכך יגיע לכל מקום בו מצויים הטפילים ידוע גם ידוע שכשהיונים משתכשכות במיים בהם הוסיפו אופיגל הן נוהגות לפעמים גם לשתות מהם ,
מערכת העיכול קשורה למערכת הדם שבין היתר סופחת איליה חומרים ממערכת העיכול ואז החומר חוזר לאיזור העור וגם חלק ממנו מופרש דרכו ובכך גורם לפגיעה נוספת בשאריות הטפילים מבפנים ויוצא באופן סיסטמי החוצה דרך פתחי ההפרשה ודרך העור,ברמות השימוש המומלצות החומר לא יפגע ביונים, אך המטרה של החומר הוא לבוא במגע ישיר עם הטפילים, אך אין זה אומר שבכלי השתיה תיתן ליונים לשתות אופיגל.
בכל מיקרה ניתן לרכוש החומר בחנויות הרלבנטיות וחשוב לקרוא את הוראות השימוש, אגב החומר מופיע לפי עניות דעתי בשני חוזקים(20 ו -50), הבחירה בחוזק תלוייה ברמה ובכמות של הטפילים שגורמים לנזק וודאי ליונים,

מהיכן קונים את האייבומק ?

אייבומק היא תרופת מרשם, ניתן להשיגה אצל הוטרינרים המובחרים.

זה תרפה מאוד חזקה לפנה שנותנים חייב לברר ב100 אחוז איך כמה למה מתי

גם בחנויות לאספקה ווטרינרית כמו "הגרעין" בכפר יהושוע
או אצל "סופרי ובניו "בבית שמש,לפנות לניר.050-530750
או "במדי מרט "באיזור התעשיה הישן בנתניה רחוב הקדר 18
טלפון במחסן או במישרד: 09-884441
09-8844452או-3 תישאל קודם אם חייב במירשם רופא