תקן הטימלר הישראלי רקע ומבוא:
השם טימלר הוא שיבוש ותרגום של המילה האנגלית טמבלר או בגרמנית טומלר, שפירושה הוא יונה שעפה באוויר ומתהפכת בצורת סלטות לאחור תוך כדי מעופה.
מוצאה של יונה נפלאה זו התחיל במזרח התיכון כאשר עולים מעיראק החלו לגדלה ולטפחה. בסיס הגידול התפרס גם על יונים אשר הגיעו מטורקיה, איראן מאיזור טבריז,סוריה,לבנון ומס' זעום של יונים אשר הגיעו ממוצא לא ידוע.
בראשית גידולה הייתה זו יונת תעופה שהדגש העיקרי שלה היה על ביצועיה באוויר,ברבות השנים הופיעו יונים דומות גם כן עם ביצועי תעופה מרשימים ממדינות חבר העמים מברית המועצות לשעבר, המגדלים אשר הביאו איתם ארצה את היונים שלהם בחנו היטב את היונים הקיימות, ולא מעט מהם ניסו לשפר את היונים שברשותם ע"י הכלאה בין הזנים הדומים אך ממוצא שונה.
שופט יונים ידוע מגרמניה בשם מר רייכנבך אשר היה מיודד עם מתי בירנבאום מאילת, הביא גם כן טימלרים מגרמניה עם ניצוי גרביים קצר ברגלי היונה ומקור ארוך וכך גם יונה זו השתלבה במערך הגידול של הגזע שהיה אז בארצנו.
המגדלים בישראל חיפשו דרך לאחד את הטיפוס של יונה זו, ותוך כדי סלקציה החלו לטפח יונה שניחנה מעבר לתכונות התעופה שלה גם לכיוון האסתטי של הצורה החיצונית, לא כולם יכולים כיום לתת איזור תעופה חופשי ליונים שלהם ולכן מירב מאמציהם הופנה לטיפוח צורתה החיצונית של יונה זו אך מבלי להזניח את כישורי התעופה שלה, וכך בעזרת לבירה (סלקציה) השאירו המגדלים אצלם רק את היפות ביותר לטעמם.
התכונות שהיו חשובות למגדלים היו ניצוי מלא של נוצות הרגליים, צורת הראש, אורך המקור, צבע העיניים, וצבע נוצות הגוף אך במקביל ליופי רצו הם להחזיק ולהתגאות ביונים אשר התהפכו בשובך. נושא התהפכות היונים בצורת סלטה לאחור הוא לא לגמרי מובן לחלק מהמגדלים ולכן חשוב להסביר שזו בעצם תכונה הנוגדת את קיומם הטבעי של היונים מכיוון שההתהפכות באוויר מאיטה את מהירות תעופתן וכך הופכת לטרף קל יותר לעופות דורסים.
האדם שגידל יונים מאז שנים רבות הבחין בתכונות אלו ואסף לביתו את אלה שהיו בעלי "שגיאה קיומית זו" והחל להכליא בין היונים שנשאו את אותה התכונה וכך גם חיזק את תכונת ההתהפכות.תופעה זו נגרמת מפגם כלשהוא במוח היונה שגורם לטיק לא רצוני לבצע עווית תזזיתית זו, ולגרום ליונה להתהפך תוך כדי מעופה.
בין תכונותיהם הטובות של הטימלר הישראלי נציין את עובדת היותם הורים מצוינים הידועים בפוריותם, במסירותם לגוזליהם ובבריאותם הטובה. השמות התיאורים והכינויים של יונת הטימלר נלקחו משמות אשר נתנו ע"י המגדלים הראשונים אשר הביאו ואספו יונים אלה בארץ ובחו"ל וחלק מהשמות והכינויים נשארו עד היום, אנו ננסה להבהיר את משמעות הכינויים אשר קשורים בעיקר לצבע נוצותיהם ונדאג שהכינויים הללו יוסברו בצורה ברורה.
לאחר הכלאות רבות ושונות וטיפוח של מס' שנים לא רב ביותר אך גם לא מועט בחרו המגדלים בארץ יונה יפה,אצילית ומלאת הוד והדר אשר תוגדר סוף סוף בתקן חדש אשר יגדיר את הגזע באופן מפורט וברור, ויאפשר להם להשתתף בתערוכות בארץ ובחו"ל, וכך נאחד את הטיפוס הרצוי שייתן גם כיוון לכל מגדל חדש שיבחר לטפח יונה אצילה זו.
בכתיבת התקן התיעצתי במספר חברים ומגדלים כמו יוסי כתב, משה דאלי,אברהם ברנע,חיים עמרם, אדמון סייג,שמעון פרץ, לאחר השלמת התקן ומספר מיפגשים של המגדלים הועלו מ"ס השגות,ניבחרה וועדה של חמישה מגדלים וברשותי כדי לדון ולסכם את התקן סופית החברים היו,חוגי נחום,יניב קובלסקי, משה דאלי,אדמון סאיג,שמעון פרץ,וקותי אהרון. אני מבקש בהיזדמנות זו להודות להם על תרומתם לכתיבת תקן זה התקן של הטימלר הישראלי הופעה כללית: יונה בגודל בינוני מוצק עם נוצות צמודות לגוף, עם ניצוי מלא וארוך ברגליים בעלת עמידה ויציבה גאה ואצילית.
ראש: עגול עם סף מצח בולט מוגבה ורחב בפרופורציה לגודלה, מקור תואם בינוני קצר מעט קצר רחב בבסיסו הולך וצר לקראת קצהו.
הגזע מופיע עם ראש חלק ועגול וכן עם כתר אחורי הבנוי בצורת שתי רוזטות תואמות ושוות משני צידי הראש ובונות תמיכה של נוצות הגדלות מעלה ומשוות לה צורה של כתר. במידה ועולים לגמר שני יונים עם כתר האחד עם רוזטות והשני כתר ללא רוזטות היונה בעלת הרוזטות עדיפה.
עיניים: עגולות וממוקמות במרכז הראש וכיוון המקור עם עפעפיים עדינים שצבען בהיר, צבע העיניים יהיה בהיר עם העדפה לצבע בהיר כחלב, מותר גם צבע פנינה הנוטה לוורוד בהיר ומופיע בעיקר אצל יונים בצבע אדום חום וצהוב.
אצל יונים מנוקדות בדגם השקד (סורו) גם כן עשויה להופיע עין בצבע עשיר יותר, כי המשתנים הגנטיים שלה מאוד מורכבים. בצבע הלבן מופיעות יונים בעלות עין שחורה ואז צבען הלבן בוהק, ביונים הלבנות בעלות העין הלבנה יכולים להופיע נקודות חומות על הצוואר אך נוצות צבעוניות אלו אמורות להעלם לאחר הנשירה.
מקור: עדין ובגודל בינוני קטן, רחב מעט בבסיסו הולך וצר לקראת קצהו. צבע המקור בהיר כמעט בכל הצבעים בגווני קרן בהירה אצל הכחולים, הכסופים בעלי פסים צהובים בכנף, אדומים וצהובים. אצל הלבנים השחורים והריזים המנוקדים עדיף מקור בצבע בשר בהיר מאוד עד כדי וורוד. דונגית האף עדינה ובהירה. אצל השחורים והמנוקדים למיניהם קורה ומופיע ניקוד כהה על המקור העליון, תופעה זו מותרת אם כי רצויה פחות בתצוגה בתערוכה, ברוב המקרים תופעה זו נעלמת בזמן האכלת הגוזלים שאז המקור מתבהר לגמרי.
צוואר: הצוואר יורד מכיוון הראש כאשר הוא צר אך הולך ומתרחב כלפי מטה לכיוון הגוף שם הוא משתלב בין השכמות בקו אחיד ורציף.
החזה הגב והגוף: החזה רחב בחזיתו אך בפרופורציה לגוף, ומתחבר לגוף כאשר הגב ישר וקצר ובשיפוע אלכסוני שהולך וצר לכיוון הזנב.
כנפיים: הכנפיים נישאות מעל לזנב מונחות בצמידות לגוף, כנפיים שמוטות מעידות על חולשה או מחלה, אצל רוב הטימלרים בשעת מעופן ניתן לשמוע חבטות כנף עם צליל אופייני לטימלר (מחיאות כנפיים).
רגליים: הרגליים בגודל בינוני מכוסות בנוצות ארוכות הגדלות בצפיפות על רגליה. טבעת מס' 10 בדרך כלל מספיקה אך כשקיים איחור ניתן לשים גם טבעת מס' 11 . חשוב לציין שאורך ושלמות הנוצות על הרגל חשובות בהצגת היונה בתערוכה כי תכונות אלו מהוות חותם אופייני לגזע ומוסיפות לה הידור.
זנב: הזנב בעל 12 נוצות שארוכות מעט מקצה אברות הכנף אך ניראה כקו רציף בצורה הרמונית ושלמה. נוצות: הנוצות צמודות לגוף חזקות ונעימות למגע.
צבעי היונים: רוב הצבעים קיימים בגזע זה וככל שיתווספו צבעים נעשיר את הגזע של הטימלר הישראלי. כחול כהה: גוג אפור כהה עם שני פסים שחורים בכנפיים אך על הפסים להיות שלמים ללא מקטעים ברציפותם.
מיסקי אפור בהיר: גוף היונה בגוונים בהירים של צבע אפור כסוף עם שני פסים ברורים ומודגשים על כל כנף,עם גוון מישתנה משחור ועד אפור שתמיד כהה יותר מצבע הרקע שבכנף אך על הפסים להיות שלמים ללא מקטעים ברציפותם. בקבוצת צבע זו לא רצויים כתמים אדמדמים חלודים חומים בז או זהובים על החזה,כמו כן רצויה רציפות ואחידות בגוון הכסוף שעל החזה וללא כתמים כהים (הגוון הכתום זהוב בחזה נימצא לרוב בטקלה הטורקית ואינו רצוי בטימלר הישראלי).
אצל היונים בצבעים הנ"ל מופיעה גם תכונת הניקוד הכהה בכנפיים שהוא צבע בפני עצמו.(עמברי בשמו העממי) קרוב לקבוצה זו ניתן לראות טימלר בהיר עם פסים או ניקוד כנף בצבע צהוב (בכרי,שריד ליונים בצבע זה שהובאו ארצה לפני יותר ממאתיים שנה ע"י יהודי בוכרה) ולפעמים מופיע שריד של גוון אפור או כסוף בראש היונה וגוון זה ידוע ומוכר על אף שבכנף הפסים או הניקוד צהובים. בכל הקבוצה הנ"ל ישנם יונים בעלי גוון גוף דומה אך במקום פסים כנפיה מנוקדות.
השחורים: הטימלרים השחורים הם קבוצה בפני עצמה אשר מצטיינת בפיגמנט עשיר עם ברק אופייני שברובו ירקרק זוהר ומעט סגול או ורוד תלוי בשבירת האור ובזוית בה הנוצות מוארות.
השחור המנוקד(ריזי): צבע השחור המנוקד (ריזי)קבוצה זו מתאפיינת בנקודות לבנות באיזור הראש וכן במס' כתמים של נוצות לבנות בכנף כאשר הצבע השולט בכל הגוף הוא שחור,גם באברות הכנף בזנב וברגליים. ישנם ביניהם בעלי פרופורציות שונות של השתלטות איזורים בעלי נוצות לבנות רבות יותר אך כיום אנו מנסים למנוע זאת, יונה כזו לא תופיע בתערוכה כשחור מנוקד אלא בכיתה של "כל צבע אחר".
לבנים: היונים הלבנות הצחורות יופיעו בצבע לבן בוהק נקיים מכתמי לכלוך, בקבוצה זו יכולים להופיע בעלי עיניים שחורות או לבנות.
חום קפה (שאמי): יונה זו שייכת במקור ליונים השחורות אך גווניה פחות אחידים, ולפעמים היא תוצאה של הכלאה של יונה שחורה על יונה עם פסים בכנף או כתוצאה של גן נסוג בשחורים עצמם, ולכן גם היא תישפט בקבוצה של כל צבע אחר ואם היא טובה ואחידה בצבעה יכולה היא להיות מדורגת במקום הגבוה ביותר.
אדום צהוב: שני צבעים אלו קרובים בתכונותיהם אחד לשני אך יישפטו בכיתות נפרדות, חשוב לשים לב ולהעדיף בגידול כאלה שהם בעלי גוון אחיד ללא נוצות בצבע אחר על גופן, אפשרות מומלצת: להכליא בין האדומים לצהובים כדי לבנות מאגר גנים עשיר יותר שימנע התנוונות תוך כדי גידולם וטיפוחם לעתיד לבוא.
גווני השקד המנוקד (סורו): יונים מקבוצת צבע זו מופיעים במגוון רב ורחב ביותר ובכל שנה משנות חייהן משתנה אצל רובן הצבע, בעיקר מבהיר לכהה ורסיסי הצבע הכהה בגוונים השונים משנים את הניקוד עם כל החלפת נוצות, נציין עוד שהצבע המנוקד והכהה מופיעים על רקע לבן, קרם, על צבע כסף ועל צבע נחושת אדמדמה, ככל שהיונה מתבגרת כך גובר עושר הנקודות שיכולות להופיע גם הן בצבעים שונים כמו שחור, כחול, חום, אדום, ואחרים. עדיף תמיד בצורת רסיסים, כתמים גדולים בתצוגה על גוף היונה אינם רצויים בשיפוט בתערוכה.
שגיאות: כל שינוי מהתכונות המתוארות בתקן ייזקפו לחובתה של היונה וככל שהשגיאה או השינוי גדולים יותר כך גם תהה חומרתה של השגיאה והשפעתה.
הערה אחרונה: על היונים להופיע לתערוכה כשהן נקיות וללא טפילים, קרדיות נוצה, זבובי יונה וכמובן בריאות. יונה חולה או בעלת טפילים כלשהם על גופה תיפסל ולא תוכל להיות מוצבת ומוצגת בתערוכה, היונה יכולה להיות עמידה למחלות אשר נושאים טפיליה, אך הטפילים הללו יורדים מגופה בתערוכה ונודדים ליונים אחרות בריאות אשר מוצגות בתערוכה ומעבירים להם מחלות אשר גופן עדיין לא הסתגל וחוסן מפניהם, לכן אין זה הוגן להציג יונים אלה. הקפידו על ניצוי מלא בזנב בכנפיים וברגליים!
בהצלחה תקן זה ניכתב ע"י קותי אהרון.