לחברים שלום,
כל מגדלי היונים מודעים לעובדה שיש לנו יונים חולות ומתוך כך גם תמותה. פעמים רבות המגדל חש בתסכול ואכזבה שיונים, על אף שטופלו, מתו טרם זמנם. בעיקר קורה הדבר ביונים צעירות וגוזלים, שמערכת החיסון בגופם עדיין לא בשלה לשלב בו יוכלו להתמודד כנגד רוב המחלות התוקפות את היונים שאנו כה אוהבים. אחת הסיבות לתסכול המתמשך נובע בעיקר מחוסר ידיעה וטיפול שאינו מתאים. שמעתי לא מעט מגדלים המבחינים בעובדה שיונה מסוימת חלתה, ונח להם לדחות את הטיפול למחרת כשיהיה יותר זמן וכייף לעשות זאת. כאן בעצם חרצת את דינה, ועד הטיפול למחרת, תגיע היונה לקריסת מערכות ושום טיפול, אפילו הנכון ביותר, ברוב המקרים אינו עוזר. מניעת מחלות: כשאנו מגדלים בע"ח, יונים במקרה שלנו, הרי שחשוב שנבין שלקחנו אחריות רצינית ביותר. היונים שלנו, ברוב המקרים, נמצאות בשובכים סגורים ואינן יכולות לדאוג לעצמן.
עלינו מוטלת כל האחריות לדאוג להן וזה מתחיל בניקיון.
הלכלוך המצטבר מורכב מכמה דברים:
לשלשת, נוצות, אבק נוצות, אוכל מלוכלך הנופל לקרקע, פגרי יונים וגוזלים, ביצים שבורות ועוד. כל אלו שהוזכרו מהווים כר נרחב להתפתחות גורמי מחלה. גם רטיבות מנזילות, או כלי מים מלוכלכים, מהווים גורם נכבד להפצת מחלות. קשה לנו לשלוט במזג האוויר, שלעתים הפכפך ומחייב היערכות מיוחדת. אוויר נקי חשוב שיהיה בשובך, אך חשוב למנוע מהרוח החזקה בימים קרים לנשוב דרך השובך, שם יהיה קשה ליונים, ובעיקר לגוזלים, לשמור על חום גופם כשיש רוח. לעומת זאת, קל לנו לשמור על הנקיון מכל הגורמים שכבר הוזכרו.
מים גם כן, אם אינם זורמים או נקיים, מעבירים בקלות מחלות. במים מלוכלכים מתרבים חיידקים רבים ובעיקר לאור העובדה שיונה חולה נוטה להפסיק לאכול, אך היא שותה ובכך שמקורה טובל במים, החיידקים שפגעו בה מועברים בקלות דרך המים. טיפולים מונעים: הטיפולים המונעים נועדו למנוע מהיונים שלנו להיחשף למחלות, וכשאלו כבר פורצות, הרי שההתמודדות שלהן טובה יותר ויכולתן להתגבר תבוא לידי ביטוי בתוך זמן קצר.
הטיפולים המונעים גם כן מחולקים לפי סדר ברור:
1. ניקיון השובך וניקיון המים, שמירה על ניקיון האוכל שאם ילוקט מהרצפה מלוכלך בלשלשת ו/או כל לכלוך אחר יכניס לגוף היונה את גורמי המחלה.
2. חיסונים: ישנם חיסוני חובה וישנם חיסוני רשות. חיסוני החובה נובעים מהוראת השירותים הווטרינרים ומשרד החקלאות.
לגבי יונים לעומת עופות אחרים, יש חובה לחסן נגד מחלת הניו קסל או בשמה הידוע כ- פרה מיקסו וירוס טייפ
1. חשוב לציין שביונים, יש להשתמש אך ורק בתרכיב מומת. החיסון הוא תת עורי. השיטה המקובלת היא הרמת עור הצוואר האחורי קרוב לחיבור לגוף, והחדרת מחט קצרה פנימה והזרקת כמות של חצי סמ"ק (0.5 מ"ל). החיסון מופיע בצורת נוזל לבן ולפני הזרקתו יש לקרוא את הוראות היצרן.
* חובה לנהל ולשמור כרטיס חיסונים ובו כל פרטי ביצוע החיסונים:
1. תאריך ביצוע החיסון.
2. כמות היונים שחוסנו.
3. מ"ס האצווה של התרכיב (רשום על הבקבוק).
4. תאריך תוקף התרכיב (רשום על הבקבוק).
5. מי ביצע את החיסון. *כל יונה המוכנסת לשובך מבחוץ , חייבת מייד בחיסון תת עורי בניוקסל מומת. * בעל היונים, שאינו בקי במתן החיסון, חשוב וחייב הוא להתייעץ עם וטרינר. הוראות לחיסון בתרכיב
מומת:
1.יש לשמור את התרכיב במקרר לפני השימוש, אין להקפיא!
2. השימוש בתרכיב המומת יינתן כשהחומר המוזרק בטמפ' החדר.
3. חשוב לערבב היטב ולנער את התרכיב לפני השימוש.
4. לפני השימוש יש לחטא את הפקק מבחוץ עם אלכוהול 70%.
5. אין להוציא את פקק הגומי מהבקבוק.
6. יש להוציא את התרכיב באמצעות מזרק ומחט סטרילית.
7. אין להחזיר חומר לבקבוק.
8. בסיום העבודה יש להחזיר את הבקבוק למקרר (לא למקפיא!).
9. אין להשתמש בתרכיב אחרי שפג תוקפו (תאריך התפוגה רשום על הבקבוק) בעולם נהוג לחסן יונים גם נגד אבעבועות יונים. רובנו מנוסים בזיהוי גוזלים בעיקר שעל גופם מופיעים אבעבועות באזור הראש (פה, עיניים), פי הטבעת ועל הכנף.
במקרים רבים הצעירים מתים. עד היום אין יבואן או יצרן ספציפי בארץ המיבא חיסון לאבעבועות יונים. ידועים מקרים של שימוש בתרכיב אבעבועות לעופות. בכל מקרה יש להיוועץ עם וטרינר הבקי במחלות יונים, שיאשר את השימוש בתרכיבי עופות. חיסון נוסף נפוץ בעולם הוא כנגד סלמונלה שפוגעת ביונים (לא כל הסוגים הקיימים פוגעים ביונים). מחלה זו מסוכנת ומפילה חללים רבים כשהיא תוקפת. גם לחיסון מיוחד ליונים לא ידוע לנו על יצרן או יבואן בארץ. לאחר החיסונים של כל יונה וגוזל בשובך שלנו, יש מידי פעם לערוך חיטוי כללי.
חיטוי:
ישנם מספר חומרים בשוק שיעילותם הוכחה ולרוב זה נעשה בצורת ריסוס. ככל שהשובך נקי יותר, נשתמש בפחות חומר חיטוי ויעילותו תהיה טובה יותר. החומרים הם: וירקון F, ברומו ספט ובקטול. את החומרים הנ"ל יש לרסס בכל מקום בשובך: תקרה, רצפה, קירות, מדפים ותאי הטלה.
טיפול כנגד טפילים חיצוניים:
מעבר להיותם מעבירי מחלות, הם גורמים לאי נוחות רבה ליונים. חלקם ניזונים מנוצות וחלק מעור ודם היונה. קרדיות נוצה, זבוב היונה, כינים וכדומה, יעלמו אם נדאג לשמור על ניקיון ונשתמש בתכשירים המיועדים לכך. חישבו על חומרים שאינם רעילים לאדם. אקריטין אופיגל באבקה ואיבומקטין בנוזל יעילים לטיפול חיצוני. חשוב לקחת בחשבון שריסוס ע"י מפוח לא מכסה את כל גוף היונה ובעיקר מתחת לכנפיים ובאיזור פתח הביב.
לכן, וכמה שזה לא נוח, יש לעשות זאת בטיפול אינדיוידואלי לכל יונה ויונה. יש לפזר את החומר בסדקים, בתאי ההטלה, על הריצפה ועל המדפים. בקיץ נוהגים לפנק את היונים שלנו ע"י אמבטיות רחצה ליונים. היונים מאוד אוהבות להתרחץ ומשתכשכים במים. ניתן לערבב במים אבקה זו ולתת אותה בכמות שמומלצת בריסוס הלולים. המים בצירוף האבקה, מגיעים כמעט לכל מקום בגוף היונה ומונעים מהטפילים החיצוניים מלעלות על היונה ולהתרבות על גופה.
עד היום נמצא שהטיפול החיצוני (האינדיוידואלי) של החדרת האבקה לכל מקום בגופה של היונה, הוא היעיל ביותר. במקרים של התקפה חמורה, יש לחזור על הטיפול אחרי שבוע. טפיל חיצוני נוסף הגדל על אצבעות הרגליים של יונים מסוימות, גורם לצליעה וחוסר פוריות עקב אי יכולת הזכר לעלות ולזווג את הנקבה.
יש לנקות את הרגליים היטב, לגרד את מה שניתן לגרד ולשטוף במים נקיים. במקרים רבים יהיה דימום, על המקום מורחים נוזל אייבומקטיון שנמצא כיעיל ביותר כנגד בעיה זו. יש להחדיר את הנוזל היטב למקום הנגוע. יש כאלו הטובלים את הרגל באייבומקטין ומשפשפים את הנוזל פנימה,בתוך זמן קצר היונה מחלימה ויכולה להלך כרגיל.
טפילים פנימיים:
במקרים רבים לא נשים את ליבנו לכך שהיונה סובלת מתולעים, וכשכבר נשים לב, הרי שעשוי להיות מאוחר. היונה שנתקפת בתולעים, תיחלש ועוד לפני רזון קיצוני בגופה, יכולה לחלות במחלות משניות ויכולתה להתמודד מוגבלת. כדי להימנע מתולעים אלו יש להשתמש בחומרים המיועדים לכך. התולעים הנפוצות ביותר שפוגעות ביונים שלנו הן: תולעי הקרס- שנתפסים בדופן המעי וניזונות ממזון שאמור להיות של היונה. לא תמיד ניתן להבחין כי היא צמודה לדופן המעי ולא גולשת החוצה עם הלשלשת. מחזור החיים של התולעת עובר בגופה ופוגע גם ברקמות אחרות. פציעת המעי ע"י הקרס גורם לדימום ושלשול אשר מחליש את היונה גם כן.
גם תולעי השערה אינן נראות בעין. בכל המקרים הטיפול ניתן דרך הפה, או ישירות ע"י טפטוף 3-5 טיפות לפי היונה באיבומק (אייבר מקטין). חומר יעיל נוסף, אשר יעילותו הוכחה כנגד רב סוגי התולעים, הוא הלוומיזול, או בשמו המסחרי, קונקורט. חשוב להקפיד על הוראות היצרן כאשר מערבבים זאת במים כי לפעמים החומר נמכר בריכוז של 100% ויש מאוד להיזהר במינון כדי למנוע הרעלה. החומר הזול ביותר הוא פיפרזין, או בשמו המסחרי, פיפראוקסין, וצורתו כגבישי מלח שיש לערבב במים. טעמו מר ולא תמיד ירצו היונים לשתות אותו, לכן ניתן לתת אותו ליונה באופן יחידני ישירות לתוך הזפק.
ברוב המקרים הוא יעיל וזול.החומרים הנ"ל יש לערבב במי השתיה. חומר נוסף קיים בשוק ואותו יש לערבב באוכל ושמו פלובנול המינון הוא כפית לכל -10 ק"ג אוכל
מחלות מעיים ומחלות נשימה:
אלו מחלות מאוד נפוצות בקרב היונים ורצוי מאוד להקפיד על טיפול מיידי עם האבחנה הראשונה של יונה אחת חולה היא בדרך כלל מהווה מקור להדבקה ולכן חשוב להפרידה מייד. ניתן לטפל בה באופן יחידני מיידי. קיימים סוגים שונים של אנטיביוטיקה וחומרים אחרים לטיפול בנושא. שימו לב למצב היונה ומה הם הסימפטומים מהן היא סובלת.
חשובה ביותר היא האבחנה הראשונית במתן הטיפול! חלק גדול מהאנטיביוטיקות יעיל גם למחלות נשימה וגם למחלות מעיים, לכן שימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח פעיולות, יעיל ברוב המקרים. כאשר היונה נפגעת, רצוי לקחת לשלשת לפני הטיפול לבדיקת מעבדה, שם יבחינו בסוג החיידק והאנטיביוטיקה היעילה ביותר כנגד החיידק.
השימוש באוקסי טטרה ציקלין (דבידיקלין, טרמיצין, אוקסיגל וכו' שמות מסחריים) יעילים. שימו לב להוראות היצרן! חשוב מאוד במקרה זה, כל יום להחליף את המים. השימוש בחומר זה אחרי 24 שעות, צובע את המים בגוון כהה ואינו יעיל. טטרציקלין חדיש יותר הוא הדוקסיציקלין שנמצא יעיל ביותר. חומרים נוספים היעילים כתרופה רחבת טווח הם: הבייטריל, הפורזולידון. הסולפה למיניה יעילה מאוד נגד הקוקצידייה (קוקצידיוזיס) או האימריה וגם מחלות אחרות. ידועים מקרים שהשימוש בתרופה עוצר הטלה לתקופת מה.
מחלות הנשימה:
פוגעים בדרכי הנשימה ובריאות. ישנם לא מעט גורמים לכך. טיילוזין בייטריל ועוד , יעילות לטיפול זה ולפעמים אף בשילוב תרופות אחרות בהזרקה.
* אחת המחלות השכיחות ביותר אצל היונים היא טריכומוניאזיס. הגורם למחלה הוא חד תאי דמוי שוטון ( בעל זנב), בשם טריכומונס גליני. חשוב ורצוי להשתמש בטיפול מונע למחלה זו, כי לא תמיד נוכל לראות יונים בוגרות חולות במחלה,אך הן נשאיות וכשיאכילו את גוזליהן נבחין בחומר סמיך דמוי גבינה בתוך פי הגוזל.
ההורים נושאים את גורם המחלה בזפק ומכאן ההדבקה היא מיידית. הטיפול היעיל ביותר מתחיל לפני עונת הרבייה. בזמנו היה חומר בשם אביטריל של חברת אביק, שהשימוש בו נאסר וכיום משתמשים בעיקר בסירופ פלג'יל, אותו נהוג לערבב במים בין 5-10 סמ"ק לליטר מים תלוי בחומרת המחלה. כטיפול מונע מספיק 5 סמ"ק לליטר במשך 4-5 ימים. בטיפול יחידני ליונים חולות, משתמשים בכדורי מטרוג'יל במינון של 1/4 כדור דרך הפה למשך 4 ימים.
אם קיים רק סירופ פלג'יל, הרי ש 5 טיפות ישרתו את אותה המטרה במשך 4 ימים. כאמור, אם מתגלה יותר ממקרה אחד בשובך, יש לטפל בכל הלהקה ע"י מתן התרופה במים ולוודא שכל היונים שותות מים מטופלים בלבד. ניתן להצמיא אותן במשך יום אחד ואז לתת להם מים נקיים עם התרופה, וכך נדע שכולן שתו את התרופה ומירב הסיכויים שלא יהיו גוזלים פגועים, שבדרך כלל מתים ולא תמיד אנו יודעים מדוע הם נחלשו לפתע ודעכו. יש להבין שמעבר לתופעת הגבינה בפה ובאף, הפגיעה קיימת גם בתוך הגוף, כמו בכבד (הפילטר של הדם), בריאות (מרכז הנשימה). היונה מאבדת את התיאבון , הופכת אדישה, יורדת במשקל ומתה. רצוי לחזור על הטיפול המונע אחרי שבועיים כדי להבטיח את יעילותו המרבית.
* במאמר זה דובר על קבוצת מחלות וגישה טיפולית לפתרונן.
כמובן שלא כל המחלות הקיימות תוארו במאמר.
אין המאמר מחליף את הרופא הווטרינרי ומעבדות האבחון.
חשוב ורצוי להיעזר בהם, גם אם הדבר כרוך בעלות כספית, כי אחרי קבלת השירות, נלמד לעתיד לחסוך באבידות של יונים וגוזלים שהרי לשם כך אנו מחזיקים בהם.
המאמר נכתב ע"י קותי אהרון