לאחרונה פגשתי במגדל אשר רצה לרכוש יונים ביירותיות,

הוצגו בפניו מספר יונים ברמה גבוהה כלומר" גודל טוב ,חלוקת צבע מצויינת,ראש טיפוסי עם מקור עבה ורחב סיני צבע לבן במצח קצה נוצות האברה לבנות בין 8-10 בכל כנף,
פימה בולטת ומודגשת בגודל מרשים ,טבעות עיניים אדומות ובולטות , בקיצור מכל טוב,
במבט אחד פסל את אפשרות רכישתם מהסיבה שהוא מחפש ביירותי עם מקור קצר הנוטה כלפי מטה כמו תוכי או ציפור טרף,ואמר בעצמו שאומנם את שהוא מחפש הם מעורבים ואין להם פימה כמעט בכלל ,אך זה הוא הטיפוס החדש שהוא מחפש,
אז קודם כל זכותו לקנות את מה שמוצא חן בעיניו, אך נישאלת השאלה בין המגדלים לאיזה כיוון לפנות ? מכיוון שעל מקור קצר הנוטה כלפי מטה כמעט ואי אפשר לראות פימה, האם כדי לקבל תכונה מסויימת עלינו לטפח מודל חדש של אותו הגזע ובאותה עת להוריד את אחד המאפיינים המיוחדים של הגזע?
על אף שבאירופה באנגליה ובארה"ב כבר קיים תקן מפורש, עדיין קיימים מגמות שונות בטיפוח ,כשכל מגמה מושכת לכיוון אחר,הרי מבין יוני הפימה יש לנו גזעים רבים,, מדוע לא להכריז על הכיוון החדש כניסיון לפתח זן חדש אשר יוכל למצוא את מקומו ולא לתת לציבור לשנות את הטיפוח של היונה הביירותית שבעמל של שנים רבות הלך בכיוון מסויים וכעת אנשי מסחר( וזה לגיטימי לסחור) לשם מכירה טובה משנים מגמה ובאותה עת פוסלים את עבודת הטיפוח של הגזע שנעשתה בעמל כה רב מה עוד שליונים מעורבות אלו ברב המיקרים בוקעים צאצאים שאינם דומים להוריהם כלל,
אני מעלה נקודה חשובה זו למגדלים מהסיבות הבאות : אנא אל תיפסלו את מה שיש לכם כבר בגלל מגמה כלכלית כל שהיא ,אין בעיה לנסות ולטפח יונים שיש להם שוק אופנתי מסויים , אך מהכלאה ראשונה ועד הפיכתו לגזע עוד רבה הדרך,
בעצם כתיבת שורות אלו רציתי לעורר מחשבה וחשיבה יוצרת לשם הגדרה ברורה שלא כדאי תמיד לרוץ אחרי אופנה מיסחרית שכמו שהחלה יכולה גם ליפול, ועדיין כל אחד יגדל את שמתאים לו אך ליד השוק המשתנה שווה גם לחשוב,

שלום קותי וכל החברים
מה שהעלאתה נקודה מאוד מעניינת ומדאיגה אותי אני אישית לא מסתכל לשוק ולא לכלכלה אני אוהב את הבירותי האסלי מקור עבה גודל טוב ויותר מהכול פימה גדולה ומודגשת, אני מפחד שנאבד את הגזע היפה והאסלי הזה בגלל שכל המגדלים היום והמגדלים החדשים הולכים רק לכיוון אחד הבירותי החדש מקור קצר ונוטה כלפי מטה ופןסלים מה שיש להם או מתחילים לערבב כדי לקבל את החדש
.

אני לא רואה שום בעיה במגמה הזו בעולם הבירותיים.
לבירותי יש תקן באירופה ושם יש יותר כבוד למסורת הצגת הגזע מאשר בארץ כך שאני לא חושש שהזן יכחד
מה גם שמי שבאמת אוהב את הגזע יגדל אותו גם ככה, ואולי לטובה כך יווצר מעגל קטן של חובבי הגזע שיהיה נקי מכל מיני סוחרים
שמחפשים רק רווח ונוהים אחרי מה שאופנתי.

דובב שלום ,
מה שכתבת הוא נכון , אך בנתיים עלינו להיות אחראים וליידע את המגדלים , כי אותם כמה סוחרים הם טועים ובעיקר מטעים

את ציבור המגדלים ובנתיים נעשות שגיאות וטעויות וחבל,

ערב טוב לכולם
הפורום דעך בזמן האחרון ולא בכדי , מגדלים שגידלו את הביירותי נטשו את גידולה ברגע שהאופנה הכתיבה מה לגדל.
לעניין הדיון על מקור היונה הקצר , זהו תקן של היונה הביירותית ועוד מספר גזעים של יונים מזרחיות :


This is the Offical Standard drawing for the Dewlaps.
Dewlap Standard





Head:
The skull is reteasting from the top of the skull to the beak in a straight line. Frontal is flat. Forehead and back form a diagonal line. No dip at the nose cere. The top of the skull is somewhat level and tapering to the back. The skull does show some width. The head on the Mfattel (frilled) is the same, with the exception that the back skull is more rounded.


Eyes:
Well opened, orange to fiery red in the Earring, bull in the Frilled variety, and pearl to orange in the Reehani cock. Reehani hens are orange. Should be encircled by a light cere.


Beak:
Medium length, continuing the line of the forehead diagonally to the ground. Should be horn (fleshy) colored. The beak is such that one could draw a line through the beak to the center of the eye for correct setting.


Wattle:

White in color, not too strong.

Neck:
The neck is stretched, the gullet is as large as possible, and well developed. The large gullet is where the bird derives its name - Dewlap. The ideal would be to start at a point on the beak where the feathering starts, on the underside of the lower beak, in a straight line down the neck as far as possible. The neck would appear to be approximately 2" thick from the front to back when looking from a side view. Hens are slightly smaller in size.


Breast:

Wide and carried uplifted.

Back:

Wide and slightly declining.

Wings:
Strong, covering the back well, fitting tightly to the body. Should show strong wing butts, with flights resting on the tail.


Tail:

Not too long, well closed, and continuing the descending line of the back.

Legs:

Strong, of good medium to long length, and clean legged.

Plumage:
Tight fitting.

Size:
Medium to large, 20- 22 oz. is not uncommon, but in balance with the overall appearance. The body should be deep in the keel. This sometimes gives the appearance that the bird is thin in the breast, but it is not the case.


Ornaments:
Plain headed and clean-legged. The most visible feature is the gullet, or Dewlap, from which it derives its name.


Pattern & Marking:

Three varieties exist: The Earring, the Frillback, and the Reehani.

Earring:
A white frontal spot or snip on the forehead about the wattle must be present. White marking on the upper mid- side of the neck, which are referred to as earrings. The patches may vary in size. They are white, numbering 7-10. The tail matches the body. The body is of one even color. Wing and tail bars are darker. Colors include: Ablaq- blue bar check & ash red bar check: Msawwad- black: Mawardi- red bar with a light wing shield and white cap on head. It is also referred to as Rose water.

Frillback:
Their name is derived from the curly feathers on the wing coverts. They come in three varieties: Mfattle - white self: Abrush-(meaning spotted) is white with colored tail and a wide spot of color on each cheek. These are called cheek patches: Ash-ari-(meaning hairy or shaggy) a half white half colored pigeon. Usually with a colored head, breast, tail and parts of the wing.


Reehani:
Auto sexed (faded on blue). Cocks are double faded, hens are single faded. Cocks are a light cream ground color(not white) with a golden neck color (some brown flecking occurs with age). Hens are a blue gray ground color, having a gray blue head, wing shield, belly and tail. Tail and wings should have a dark slate bar. Neck color is between a Yellow bronze shade. Wing bar are the same color as neck. Beak color on cocks is horn, while the hens may be darker.

Judging:
The Dewlap cocks usually do not fully mature until their 2nd or 3rd year. This must be considered when judging young birds against older birds. The birds should stand erect in the show pen. It is not their nature to crouch.


Disqualifications:

No dewlap, no frontal spot or snip marking.

Grave faults:
Rounded skull frontal, missing neck spots on the Earring types, stained beaks on all varieties. Weak or thin body, long thin beak, white feathering in the vent area and on the back, less than 7 or more than 10 white flights ( 10x10 preferred), and poor station.


Overall appraisal:

General impression, type, head and neck, color and markings, beak and eyes.

Points Scale

Earring & Reehani Frillback
Head 20 18
Neck & Gullet 25 18
Body 10 10
Color 10 10
Markings 10 10
Eyes & Cere 5 5
Legs & Feet 5 5
Condition 15 10
Frill 0 14

מקריאת התקן רואים כי מדובר ביונה בעלת מקור באורך בינוני , ראש שטוח בקודקוד ופימה מפותחת ויש כמובן בסוף התקן גם ניקוד לכל חלק של היונה.
אני מזכיר לכולם כי במפגש שנערך בנווה שלום וגם במפגש בבורגתא , המגדלים הירושלמים הביאו ביירותים יחסית גדולים , פימה ממש מפותחת וראשים גדולים והיה דיון האם זהו הביירותי שהכירו המגדלים הוותיקים והאם בכלל אלה ביירותים כפי שהתקן קובע , שוב מקריאת התקן רואים כי גובה הרגליים נע מאורך בינוני ועד לרגליים גבוהות שזה לא פסול או פגם , גם המנדיל האידיאלי לפי התקן הוא זה המתחיל בסוף המקור ונמשך עד לחזה בקו ישר וככל שיהיה ארוך יותר אך איכותו גבוהה יותר , זהו המקרה עם הביירותים שהביאו למפגשים , מקור בינוני אך מתקבל הרושם שהמקור קטן רק בגלל ההטעיה האופטית של המנדיל שמתחיל ממש בסוף המקור ונמשך לאורך הצוואר , כך גם הצוואר שהוא רחב וארוך וזה כמובן ביחס לגודלה של היונה ואורכה שלפי התקן הביירותי הינה יונה בעלת מבנה גוף בינוני עד גדול .
לעניין כיפוף המקור ונטייתו כלפי מטה זה כמובן פיתוח או שידרוג של היונה וכל מגדל יכול בהתאם לקריטריונים שהוא אישית מכיר לגדל או לא לגדל את היונה , זהו הפגם ואולי לדעתי המעלה שבשידרוג הביירותי שלא גורם לה להיות שונה מכפי שנקבע בתקן ,מתנצל על אורך התגובה אך מקווה שתרמתי לדיון.
איהב

שוב ערב טוב לכולם
זהו האתר ובו התקן של כמה גזעים של היונה המזרחית.
http://www.angelfire.com/nv/SyrianBreed ... page5.html
קריאה מהנה.
איהב

איהב שלום,
בוודאי שתרמת לדיון והבאת דברים בשם אומרם המצותתים מהתקן,
שים לב שבמודה או באופנה החדשה מתארים המחדשים ראש ג'וז (אגוז)ומעוגל בעוד התקן מתאר ראש ומקור בקוים ישרים חדים וברורים,
סף הגולגולת העליונה שטוחה והמקור והמצח יורדים גם כן בקו ישר , אנו אולי לא כל כך שמים לב לשינוי המהותי הזה ודי הולכים לאיבוד בהבנת המציאות,אין ספק שהיונים "החדשות" מרשימות בגודל ובעוצמה ,השינוי הוא מהותי ואינו כפי שמתואר בתקן גם אם תיקרא לכך שידרוג,
רבים מתעלמים מהכתם הלבן במצח ומייחסים לו פחות חשיבות על אף שהוא אחד מהמאפיינים,
אנני מטפס על קירות במקרה זה , ידועים גזעים רבים אשר לגביהם נכתב תקן(סטנדרד) והשינוי שחל במשך כמה עשרות שנים במידה ויש לנו תמונות מאז הוא עצום,אני מניח לכן שבכל מיקרה הזמן יעשה את שלו וניראה לאט לאט היתהוות חדשה של הגזע או חזרה למקורות וכל אחד יגדל את המתאים לו,
לגופו של עניין הדיון מעניין ולפעמים הציבור נוהה לשינוי חדיש על אף שאינו מייצג את הכתוב בתקן,