חברים שלום
הייתי מעוניין לדעת האם מישהו בארץ ניסה להעיף יונים מכלוב נייד
בשיחה עם קותי הבנתי שבדרך כלל מעיפים טיפלרים ועוד כמה זנים לא פרסים
אני יודע שראובן מגדל טיפלרים ברמה גבוהה מאוד
ראובן ניסית פעם לאמן את היונים שלך לתעופה בשטח פתוח ולחזור לכלוב נייד לא ניראה לי שקשה
לאמן יונים לספורט זה תחשוב על זהההההההה

בסוף שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים היו בחיל הקשר יוני דואר,אדם בשם קאופמן שהכרתי בזמנו
שימש כמאמן יונים ומטפל ,כחייל סיפר,שניסו לחכות את הצבא האמריקאי ,אשר ניסה לעבוד עם שובכים ניידים וחלקם אף בהצלחה ,
היסתבר שהמדינה הקטנה שלנו אינה משופעת במרחקים ומרחבים עצומים והרעיון ניזנח,כמובן שמגמה קיומית צבאית מצדיקה אימון והשקעה מסוג זה ,בעיקר במקומות אחרים בעולם שם נושא הקשר והתיקשורת היו קריטיים
בזמן קרב,
כיום כל שנותר מכך הם זיכרונות ,לעומת זאת קיימים מגדלי יונים באירופה אשר מאמנים את היונים שלהם לחזור לכלוב מיוחד המסומן וניתן לזהותו מגבוה,
נוהגים להחזיק בכלוב יונה כבדה(droper )או כזו שאינה עפה טוב, כדי למשוך מטה בבטחון את אלו ששולחו לעוף,בדרך כלל היונים שעפות קשורות למאמן שלהם ואינן פוחדות ממנו וזו כניראה תוצאה של החתמה שהחלה בגיל צעיר,
בזמנו פורסם סירטון מאוד יפה ביו-טיוב שם ניתן היה לראות אדם המגיע לשטח שבו הוא משחרר את היונים מרכב מיסחרי קטן ,ליד הדלת האחורית הוא פורס מפה או שמיכה והיונים לשריקה או סימן שלו נוחתות על השמיכה ומשם ישר חזרה לרכב,
כניראה והתיקשורת עם היונים מבטאת קשר מיוחד זה בין היונה לאדם,אני אישית לא היתנסתי בחוויה זו,
אך אני מתאר לעצמי שזה אכן דבר מיוחד במינו,

בתור נער גידלתי לעיתים גוזלים שנפלו מהתאים בשובך , היו לי יונים שהיו עפות ונוחתתות עלי כשהייתי שורק להם, היה גם יון אחד שהיה מלווה
אותי בתעופה לבית הספר ( מרחק של שני ק"מ לערך) חוזר לבד הביתה ומקבל אותי בתעופה כשהיה רואה אותי בקצה הרחוב.אולי בהזדמנות אחתים קיט קטן של קווקזים פרסים או רולרים וארגיל אותם לחזור לשובך נייד,זה ספורט מדהים לדעתי.