ההגיון אומר שאם נבדוק בטבע נמצא זכר על כל נקבה אבל למעשה בפועל נולדים יותר זכרים מנקבות( אומנם באחוזים בודדדים אבל יותר)
לזכרים יש סיכוי יותר גבוהה למות לפני שהם מגיעים לבגרות מאשר זה של הנקבות ( זכרים נוטים להיות פזיזים יותר,להפצע בקרבות,להיות מותקפים על ידי זכרים בוגרים וכו)שיווי המשקל בטבע " דאג" איפה שיוולדו יותר זכרים שכאשר אפילו ימותו חלק מהם ישאר היחס בניהם לבין הנקבות 1:1 ( זה חשוב במיוחד בבעלי חיים שבהם יש טיפול הורי והם מונוגמיים כמו היונים שאנו מגדלים...אבל לא רק) . מכיוון שאנחנו מטפלים ביונים שלנו ומונעים מוות של זכרים אפשר למצוא ברוב המקרים ברוב השובכים עודפים של זכרים.אבל לא רק, יש זוגות שהחיבור בניהם מוציא רוב של זכרים אך יש זוגות שהחיבור בניהם מוצאי דווקא רוב של נקבות כאשר מזווגים זיווגים בשובך כדאי לדעתי לעשות גם בנוסף לצבע גם רישום של איזה זוג הוציא איזה זוויג של גוזלים, זוג שמביא לעולם בעיקר נקבות יהיה יקר ערך כאשר יש לנו עודף זכרים ולהיפך.

הי דובב .
הנושא שהעלית מעניין ושייך לעובדה שהטבע נוהג לשפר את עצמו ע"י הברירה הטבעית בה החזקים שורדים ומכיוון שזכר תמיד יכול להעמיד יותר צאצאים מאשר הנקבה הרי שהשפעתו על הגידול רבה יותר ,
מגדלים באירופה נסעו לרכוש בארה"ב יונת קינג וקנו זכר וזיווגו איתו בעונה אחת כ12 נקבות שגידלו את הגוזלים בהצלחה וברמה מאוד גבוהה,
הזכרים נילחמים על חסדי הנקבה והטוב החזק והחכם ביותר שורדים ומזווגים,גם על זה יש לחשוב בבחירת האלטרנטיבה,

שבת שלום קותי.

אתה צודק כאשר אתה אומר שזכר אחד יכול להשפיע על הגידול מאחר והוא יכול להזדווג עם כמה נקבות,חוקרים רבים כבר שאלו את השאלה
אם כן למה בטבע אנחנו מוצאים בהרבה מינים גם זכרים וגם נקבות באותו מספר? שהרי הגורם המגביל בטבע למספר צאצאים הוא דווקא מספר הנקבות ולא מספר הזכרים( שהרי זכרים לא מולידים ולא מטילים).
חוקר בשם פישר פרסם תאורייה שתופסת גם היום ( ובמקרה אני גם משתמש בה בתזה שלי........) והיא אומרת שתמיד יש שווי משקל בטבע בין זכרים לנקבות תמיד יש יתרון בבחירת בן זוג לפרט מהמין הנמצא במיעוט ( אני לא מדבר על יכולת הריבוי או זיווגשל זכר מול נקבה) למשל אם תווצר לנו אוכלוסייה שבה עודף זכרים אותם פרטים שיצליחו להביא לעולם נקבות הסיכוי שלהם להעביר את הגנים שלהם לצאצאיהם גדול יותר מאחר שסביר להניח שכל הנקבות תזווגנה אבל לא כל הזכרים ירביעו.נוסף על זאת אנחנו צריכים לזכור שלנקבות יש עוד יתרון הן אלה הבוחרות את בן הזוג , במצב נורמלי הנקבה בוחנת מספר זכרים ומהם היא תבחר את המתאים לה ביותר. כשאתה מדבר על ריבוי בתרבות הוא נוגד את חוקים אלה מאחר שלרוב אנו אלה שבוחרים ומחברים זכר ונקבה והבחירה שלהם אינה חופשית ובלית ברירה הטבע כבר עושה את שלו ( אבל ראיתי לא אחת נקבות וזכרים שלא הסכימו להתחבר ויהי מה.....) הדוגמה שלך לגבי הרבעת מספר יונים על ידי יון אחד טובה לחקלאות אבל יונים מטבען עובדות ומגדלות גוזלים בזוגות ויש סיבה לכך יון אחד לא יכול לתמוך בטבע יותר מאשר ביונה אחת,בשובך היונים שלנו נמצאות לרוב מטר וחצי מהאוכל ומהמים אך בטבע בעונת הדגירה הזוגות נפגשים רק בהחלפת המשמרות בכן וללינת הלילה כל היום הם עסוקים בחיפוש מזון,בטבע אין שום יתרון ליון שיזדווג עם כמה נקבות או לנקבה שתזדווג עם זכר שאינו נאמן לה לחלוטין מאחר שלא היא ולא הוא יצליחו להעמיד צאצאים ולהביא אותם לבגרות בצלחה, וזה בעצם שם המשחק בטבע,בכדי לשרוד צריך להביא צאצאים שיגיעו לבגרות יצליחו להתרבות ויעבירו את הגנים שלהם הלאה.אל לנו לחפש את הסיבות להתנהגויות של היונים שלנו בשובך אלא לחזור ולהבין למה הן מתקיימות בטבע ולמה נוצרות אצלנו הסטיות שנובעות מאופן הגידול התרבותי.

שבוע טוב לך דובב,
אני נהנה לקרא את דבריך ושוקל באיזו דרך להגיב ומה ממה שאמרת יביא תועלת לקורא,
הנושא כה מורכב שבוודאי המעט שאכתוב לא יכסה את כולו,
אך בכל זאת לכבוד יחשב לי להביא לידי ביטוי את התערבותו של האדם החושב (הומו סאפיאנס) ביצירות הבריאה והתערבותו בטבע,
במשך שנים רבות התפתחו זנים שיכלו להתקיים בטבע ולהביא צאצאים שיוכלו לשרוד,
האדם כדי למלא את צרכיו מחפש מידי פעם דברים אשר חורגים מהרגיל,אי לכך מפתח הוא זנים שעצם קיומם עומד ביחס הפוך ליכולת הישרדותם בטבע,
אביא לדוגמה מספר זני יונים שכולם מכירים, יונת הטווס שעמידתה על הקרקע הוא מאבק של שיווי משקל וזנבה הפרוס עם מינימום 32 נוצות מאיט את תגובותיה לבואו של חתול ,יונת היעקובין שבקושי רואה והאדם מתפעל מהנוצות המרהיבות שמקשטות את צווארה וראשה בהילת כתר ענק ואינו מאפשר לה לזהות סכנה מוחשית בסביבתה ומצד שני לא לראות את הדרך מימינה ושמאלה, המונדיין הצרפתי הכבד או הקינג או היונה הבוכארית עתירת הגרב שציצת הנוצות שבראשה מסתירות את פניה, היונים המתהפכות באויר שתעופתן מואטת כאשר הבז או הנץ יבואו לטרפה,כל אלו טופחו ע"י האדם לספק את צרכיו
ושגיונותיו, ומכיוון שכך על האדם לדאוג לקיומם, להזינם,לבנות להן בית מתאים ,קח לדוגמא את קיצרי המקור אשר מיתקשים להאכיל את גוזליהם,
באלו וגם אצל יונת הסלע בוקעים זוגות גוזלים שנחלקים כפי שאמרת לזכרים ונקבות ,
הטבע שואף לאיזון ואצל היונים לא קיים מצב בו הזכרים יכולים להיתרבות ללא הנקבות ולהפך,
אתה בוודאי יודע שישנם בע"ח שכן יכולים להיתרבות ללא המין השני, אך הם ירודים או בעלי יכולת מיוחדת להיתרבות כמו למשל סרטני הדפניה ,הריון הבתולים אופייני גם לדגים מסויימים ושם הסייפנים יכולים לשנות את מינם ונקבה משנה את מבנה גופה מצמיחה סייף, סנפיר מסויים באיזור הבטן משתנה והופך לאיבר מין זכרי ,בגופם של דגים אלו קיימת היכולת להישתנות,
לא כך בעופות וביונקים,השיטה שמצא האדם כדי להגדיל את אוכלוסיית היונים" המובחרת" בעיניו מאפשרת לו להישתמש בזכר אחד כדי לזווג מספר רב של נקבות ואשר לאחר ההפרייה מחזירים אליה את הזכר שהיה מזווג איתה קודם וביחד הם מגדלים גוזלים ,כשהנקבה הטילה מהזכר המיובא בעל התכונות הרצויות לו לאדם המטפח,
בנסיעותי ביקרתי אצל מגדל בארה"ב שהצליח לגדל הרבה מאוד צאצאים ע"י שימוש בזוגות זכרים (מה שניקרא אצל האדם הומוסקסואליים)סיפר לי המגדל שכאשר הוא מכניס ביצה לתא הדגירה כל אחד מהזכרים חש כאילו בן זוגו הטיל וכך מתחילה דגירה המאפשרת להם תוך כדי התהליך לייצר חלב יונים אצל שני הזכרים בזפק כדי להאכיל את הגוזלים שביולוגית אינם שלהם כלל וכלל , כל זאת על אף שזכר ונקבה ברא אותם,הינא רואים אנו את יכולתו של האדם להישתמש במניפולציות העומדות באופן הפוך לרעיון הרביה כפי שקובע הטבע,

קותי.

הנקודה החשובה שניסיתי להעלות כאן , אוני יודע שרבים מהמגדלים לא מודעים כלל לקיומה היא היכולת של המגדל לווסת את מאזן הזכרים נקבות אצלו בשובך על ידי מעקב אחרי זוגות אותם הוא מזווג ולבחור זיווגים היצורים יותר זכרים או יותר נקבות לפי הצורך.
לגבי בעלי חיים המתרבים ברבייה פרתנוגנית כלומר ללא הזדווגות או כאלה שהמחליפים את מינם ( וגם זה בכלליות ולא מדוייק לגמרי) זה סיפור ארוך
מסובך ומורכב ומתאים פחות לפורום הזה.
מה שכן אני יכול להפתיע אותך ולאמר שישנם מינים של עופות שבהם בניתוח קל אפשר להפוך נקבה לזכר( אבל לא להיפך) נקבה כזו תקבל את כל סימני המין המשניים ואם הניתוח נעשה בגיל הנכון תוכל לתפקד כזכר לכל דבר ולהפרות נקבות אחרות(אי אפשר לעשות אופרציה כזו ביונקים מאיר ועופות ויונקים בנויים אחרת). אני יודע שבוצעו ניסויים בתרנגולות אבל סביר להניח שהדבר אפשרי גם ביונים.

דובב בעופות עובדה קיימת מגדלים עופות להטלה ובוקעים רק אפרוחים
נקבות אני לא יודע איך עושים את זה אבל זו עובדה

אילן ידידי ערב טוב,
אתה רואה נקבות שעוזבות את המדגרה ולכאורה כולן נקבות ,,,אז לא,,,מדובר בלהקות מסחריות שם המגמה היא כלכלית בלבד והנקבות שעוזבות את המדגרה הן אחרי מיון שנעשה ע"י ממיינים מקצועיים אשר מפרידים בין כל הזכרים שבקעו מהנקבות שהולכות לבתי אימון שם יוחזקו עד גיל הקרוב לשישה חודשים ואז הפרגיות הממויינות מתחילות את מחזורי ההטלה שלהן, אגב הממינים כיום שיודעים ע"י בדיקת פתח הביב להבדיל בין זכר לנקבה , כיום משתמשים בבדיקה בדרך יותר קלה ע"י אבחנה של כתם בראש או ניצוי בכנף אשר מבדילים בקלות יתר בין זכר לנקבה,אלו תכונות הניקראות סקס לינקד ,כלומר ההבדל בין הזכר לנקבה ניראה לעיין החל משלב הבקיעה ,
מכיוון שהמגמה היא מסחרית ותרנגולות אלו מטילות כמות גדולה של ביצים לאכילה הרי שהמטפחים טיפחו תרנגולת בעלת גוף קטן יחסית עם יכולת הטלה מוגברת ואילו גופן הקטן צורך מעט מזון לקיום הגוף וכל שאר המזון מיועד להטלה מוגברת בלבד ,מאחר והזכרים אינם מפתחים טיבחה גדולה ומישקלם קטן הרי שאינם מתאימים לפיטום ובדרך כלל הם מושמדים עוד במדגרה,
כל זני התרנגולות כמעט מחולקים לכמה קבוצןת כמו : להטלה ,לפיטום שם המשקל גדול עם נצולת מזון מאוד יעילה ליצור בשר עוף, תרמגולות דו תכליתיות לבשר וביצים שמתאימות למדינות מתפתחות ובמשקים מעורבים במדינות מתפתחות,
תרנגולות נוי ותרנגולות גמדיות למשפחותיהן השונות,סתם להשכלה כללית,אולי זה יעניין עוד גולשים,