שלום רב לכול חברי הפורום.
שמי עמי אני מתגורר בחוות בודדים בנגב מגדל דבורים,ילדים נהדרים וגם תרנגולות חביבות.
אני מעוניין להתחיל לגדל יונים תוך נסיון לשחזר ככול שניתן את הגידול הפלאחי המסורתי האופייני לאזורנו.
אשמח להיעזר בנסיונכם הצעותיכם והבנתכם בגידול ובשיחזור.
עלו לי מספר שאלות:
1.איך מתחילים לגדל? רוכשים גוזלים? זוגות? זוגות עם גוזלים?
2.איזה עונה בשנה טובה להתחלה?
3.איזה גזעי יונים מתאימים למתחילים?ואופייניים למשק המסורתי באזורנו: יוני בשר,דואר ונוי?

תודה מכול הלב
עמי

שלום עמי

על פי מה שאני יודע לא היה זן ספציפי שאפיין את הארץ הפלחים גידלו להקות מעורבות שהיו צאצאי תערובת של מספר זנים מזרח תיכוניים
ושימשו בעיקר למאכל,היונים גודלו לרוב בשובכים של פחים , כדים ובוץ או כאלה הבנויים מגרוטאות בתנאים כאלה קשה לפקח על התרבות היונים ועל בריאותן.אני ממליץ לא לגדל יונים בצורה מסורתית מאחר והסכנה לההפצת מחלות בשובך כזה גדולה למדי( ממש מאותן סיבות ממשקיות בגללן אתה לא מגדל היום דבורים בכוורות בוץ מסורתיות).
באשר לזנים, יש זנים רבים שיתאימו לך, אך גם הרבה יונם מעורבות וחזקות שיצליחו אצלך הכל לפי המטרה שאתה מציב לך בגידול היונים
בין אם אתה רוצה לגדל יונים מגזע מסויים לתערוכה, בשר או סתם על מנת לראותן מסתובבות ומתעופפות סביב סביב בשמי המשק.
במידה ואתה רוצה פרטים נוספים אתה מוזמן לפנות אלי במסר.

תודה דובב.
אכן סביר להניח שהיונים במשק הפלאחי לא היו גזעיות טהורות אלא גזע מקומי מעורב כמו התרנגולות "הבלאדיות" כלב הרועים "הכנעני" כלב הצייד
"הסלוקי-הבדואי" ועוד ...........ואומנם מרבית המקצוענים לא מתיחסים לגזעים המקומיים האלה ברצינות אלא כבני-תערובת על אף יתרונותיהם של הגזעים המקומיים בעמידות האיתנה,הסתפקות במזון דל ומועט ועוד.
יעל כול פנים,יש גזע[מעורב] של יונים מקומיות?
במשק שלי אני מתכוון לעסוק גם בשיחזור ולכן בכוונתי לבנות גם מ"ס כוורות גליליות מבוץ גם אם מרבית המכוורת תמשיך להתנהל בכוורות עץ סטנדרטיות נוחות ויעילות.
בטווח הרחוק יותר,אני מאוד רוצה לשחזר קולומבריום קטן[יחסית] ולהשתעשע עם יוני דואר...
אך השאלה החשובה כרגע-היא איך מתחילים? עם מה? מתי?

תודה
עמי

שלום עמי
ראשית כל חשוב לי לתקן אותך,הכלב הכנעני וגם הסאלוקי הם גזעים טהורים בהחלט,ואפילו בקרב התרנגולות הבלדיות ישנם זנים מיוחדים אני מכיר חוקר מהטכניון שבודד להקה של בלאדיות שמקורן בנגב והן עמידות מאוד לתנאי עקת חום ויובש.זן מקומי של יונה כנראה אין.
המחשת משק פלאחי מקורי היא כלי חינוכי נחמד מאוד אך הייתי נזהר מאוד מלערבב אותו עם משק רגיל כוורת או קולומבריום מסורתי קשה לתפעול בעיקר כשמדובר בהתפרצות של מחלות
פעם היו בעליהחיים השורדים במשק אלא שהצליחו לשרוד חרף טיפולו של האדם,משםהתפתחו זנים רבים שהתאימו לתנאי המקום בו גודלו.כך גם בדבורים,אני מניח שבכוורות שלך דבורים איטלקיות מושבחות ושקטותולא הדבורים הסוריות האפורות שגידלו כאן הפלאחים.הדבורים הסוריות היו אגרסיביות יותר והתאימו להתמודדות עם התנאים של כוורות הבוץ הדבורים האיטלקיות השקטות נוחות לדבוראי אך כאשר מדובר על הגנת הכוורת נגד פולשים ועמידות למחלות הן עושות עבודה הרבה פחות טובה.

ובקשר ליונים,יש לי להקת יונים מעורבות שאני מעוניין לדלל יתאימו מאוד לדעתי למטרותיך,במידה ואתה מעוניין צור איתי קשר דרך תיבת המסרים באתר זה.

תודה דובב על התשובה המושקעת והערכתי על הידע הרב.
כמו שאתה כותב לגזעים המקומיים יתרונות רבים בשרידות והתאמה לתנאי המקום.
למיטב ידיעתי הכלב "הכנעני"המוכר, הוא טיפוח ישראלי של כלבים ממוצא מקומי ,לגבי הסלוקים [כלבים מדהימים שבעבר גידלתי] קיימים מספר
מופעים שונים.
הפלאחים הערבים לא עסקו בטיפוח מכוון ,מה ששרד והתרבה הפך לנפוץ, תוך עירבוב גנטי מזדמן.הצאצאים היו לרוב לא אחידים
בחלקם מוצלחים ובחלקם לא.
על כול פנים מעניינים אותי אישית הגזעים המקומיים ואשמח מאוד לכול מידע בנושא.
כמו שציינתי אני מקים בחוותי משק אוטרקי קטן למטרות חינוכיות ותיירותיות ובעיקר כדי לספק את התענינותי האישית בעולם החקלאי בעבר.
המשק האוטרקי שלי שונה מעצם הגדרתו ממשק חקלאי סטנדרטי: הוא קטן בהרבה,תפוקותיו קטנות יותר ומימשקו הרבה פחות יעיל.
מטרותיו הן:הנאה לי ולמשפחתי,מוקד משיכה חינוכי-תיירותי,ובעיקר עניין ,הבנה והתנסות בגידול קרוב למסורתי.על בעיותיו השונות .
אשמח לשמוע יותר [אם אפשר כמובן] על התרנגולות הבלאדיות "הנגביות".
תודה על התשובות המושקעות
עמי
* אצור עימך קשר בהקדם, בנוגע ליונים המעורבות ומה ,מתי ואיך ניתן לקלוטן בהצלחה .

שלום לך וערב טוב לך עמי,
ראשית הרבה כבוד על היוזמה והתעוזה להיכנס לפרוייקט שכזה,
יש לי הרבה מה להגיד על כל הנושאים שהועלו אך אתמקד הפעם דווקא בכלב הסלוקי ,ראשית בהגדרה כלב גזעי הוא כלב בעל תכונות מוגדרות שאותן הוא מסוגל להעביר בתורשה לצאצאיו,
ובכן גזע הסלוקי מוגדר "כגזע הכלבים העתיק ביותר בעולם , תרמו לכך מספר עובדות כמו : הישרדותו בתנאים הקשים ביותר
במדבר עם טמפרטורות קיצוניות המשתנות בין יום ללילה, שמש קופחת,,, חוסר מיים אשר איפשר לסלוקי למחזר את המיים או השתן בתוך גופו מספר פעמים עד ששוב הגיע למקור מיים , אגב נעשה על כך מחקר מעמיק וניכתבה עבודה באוניברסיטה העיברית,,
הגזע נוצר במדבר במשך אלפי שנים ומתוך שלא שרדו בתנאים אלו כלבים אחרים צומצם הפול הגנטי לתכונות הידועות לנו כיום,
במקור הישגתי כלבים אלו בסיני וכן בנגב מידידי ג'ומעה אל עביד שעד לאחרונה התגורר באוהל באיזור רהט,
ג'ומעה טיפח במשך שנים סלוקים וכיום גילו מתקרב ל-80 ,את הכלבות שהתייחמו היו סוגרים או קושרים בתוך האוהל,וממילא הזכרים הסלוקים ידועים בתור כלבים מאוד טריטוריאליים כך שלא איפשרו לכלבים זרים להיתקרב,
בידואי לא גידל את הסלוקים שלו לתערוכות כפי שמגדלי הדור החדש עושים , הנושא גם לא עניין אותו,אך מה שכן עניין אותו הם התכונות של זכרים מרביעים כמו כמה ארנבות או צבאים הוא תפס במהלך חייו, כך הבידואי הפשוט אשר לא ידע גנטיקה הבין בחושיו שכלב טוב הוא העוזר בצייד ומסוגל לעזור לבידואי להתקיים בתנאים הקשים ואם הוא טוב הרי שגם צאצאיו יהיו טובים,
לשם כך היה מוכן לנסוע או ללכת קילומטרים רבים כדי להגיע לזכר מפורסם ביכולותיו על אף שהיו לו זכרים ליד האוהל,והינא אתה רואה שע"י ריכוז תכונות הוא שומר על הצורה ותכונות הביצוע וההישרדות,כאחד שגידל במקביל 32 סלוקים אני יכול להגיד לך שזה כלב מדהים,
נכון שבשנים האחרונות הגיעו לנגב כלבים מגזעים שונים ובדרך כלל ממשפחת כלבי הרוח או כפי שכונו זרזירי המתניים וניסו להכליא אותם אחד בשני , כביכול כדי לקבל סופר כלב צייד, אך אף אחד לא הגיע לסיבולת לב ריאה כמו שיש לסלוקי הטהור, ניסו להכליאם עם גריהאונד (כלב מירוצים אנגלי) גם עם בורוזוי (כלב רוח רוסי) ועם אף אחד לא הגיעו להישגים כמו עם הסלוקי הפשוט והניפלא שלנו,
כלבים מהנגב נימכרו לגרמניה, לרוסיה, לקפריסין, ולפינלנד,בכל מקום שמכרנו אותם הם הגיעו להישגים ניפלאים במירוצים וגם בתערוכות,
אין ספק שסלוקים נחשפו לכלבים לא גיזעיים או לגזעים אחרים ונוצרו תערובות אך מכאן ועד להגדרה שהסלוקי אינו גזעי המרחק הוא רב ,עוד עובדה מעניינת שהסלוקי מופיע בשתי וורסיות עיקריות ,האחת של חלקי שיער(בעלי שיער קצר) והשניה עם ניצוי של שיער ארוך יותר בחלקים שונים בגופו כמו באוזניים בזנב ובירכיים,
רשות הטבע והגנים מגבילה ובצדק את פעילות הבידואים בצייד כי לצבאים הנדירים שבנגב (גזלה ערביה) או צבי הנגב ,נותרו מספר מצומצם של פרטים בטבע ואין לנו עניין שיכחדו,
כשסלוקי רודף אחרי צבי הסיכוי של הצבי המהיר לשרוד את המירדף הוא קטן ביותר וליבו יקרוס ולא יעמוד ביכולת הסיבולת של הסלוקי לאורך זמן,
לכן לא מעט בידואים ניקנסו וכלביהם הוחרמו עקב צייד לא חוקי זה ,
אנו מספר מתנדבים יצרנו לפני מספר שנים תחרויות ריצה המדמה צייד ע"י קשירת שקית ניילון לחוט המחובר למנוע חשמלי וכשראו הכלבים את שקית הניילון נימשכת ע"י החוט ניסו להשיגה במהירות מדהימה,והכלבים ללא אימון פרצו בריצה מטורפת וניסו לתפוס את השקית המתרחקת ומי שהגיע הכי קרוב אחרי מרחק מסויים זכה בתחרות וכך ניסינו לתעל את הבידואים לספורט הריצה המדמה צייד בטבע,כיום פעילות זו הופסקה כי אין מי שיבצע זאת בפועל בהיתנדבות כדי להמשיך בכך,
חשוב שיובן המושג בע"ח גזעי ומה משמעות הטיפוח בגזעים השונים אם יהיו אלו יונים ,סוסים, עיזים, כלבים ותרנגולות,

קותי ,אתה מדהים!
מעבר לידע העשיר,הרחב והמעמיק. 32 סלוקים...?ממש יחידת פשיטה מדברית.
אני בעוונותי הרבים גידלתי רק 3.והפסקתי לגדלם כשהבנתי שהם מהווים איום ממשי על חיות הבר בסביבה הקרובה לחווה.שם משוטטים עדר צבאים קטן,חוברות בעונתן,כמה מיני קטות,ארנבות ועוד.כשראתי סלוקי יחיד פותח במרדף אחרי צבי שנחלץ לבסוף בקושי "בעור שיניו" נאלצתי להודות ולהכיר בעובדה שלא אוכל לגדל סלוקים עוד.
-אני שמח לגלות שהסלוקי מוגדר כגזעי,על אף מופעיו השונים [נתקלתי בכמה מופעים שעירים ולא שעירים,"מלאים" יותר ופחות,כהים,אם כי אני לא משוכנע שמופעים אלה היו סלוקי טהור].
-שמחתי גם להבין [אם הבנתי נכון]מדבריו של דובב,שהתרנגולת הערבייה "בלאדית" היא במידה רבה גזע ושנעשה נסיון לבודד מתוכה קו מוצלח
ועמיד לתנאי חום ויובש.
-על כול פנים יש לדעתך זן של יונה מקומית?
-או אולי אחד מהזנים המזרח תיכוניים מתאים לצרכיי? זן מצרי,ירדני,סודאני אם יש? אולי יוני סלע?
אני יודע שגידול יונים בקולומבריום נפוץ במצרים ואף גם בירדן,איזה מינים הם מגדלים?
האם הגידול בקולומבריום התבסס על הזנה מלאה של המגדל?או איסוף מזון בסביבה והשלמה של המגדל?
אני משער שאחד המאפיינים הברורים של היונה המקומית הוא ניצול מזון זמין בסביבתה,מאחר והמגדל המסורתי המעיט להאכיל אם בכלל.
תודה על המאמץ
עמי

שוב לילה טוב לך עמי,אתה עובר התנסויות ללא סוף ובסופו של דבר תגיע לבד למסקנה מה הכי מתאים עבוריך,
אני יכול להציע או להציג פרוייקטים ללא סוף אך כדי שתצליח בהם כדאי שתתחיל ללמוד ןלא משנה במה תתחיל מכיוון שאתה מתייחס ברב דבריך לצדדים הפרקטיים הרי שכדאי להתחיל בקטן , היונים שדובב מציע לך בנדיבותו אכן מאפשרים לך התחלה כלשהיא,
יונת הסלע כמעט ולא תוכל להשיג בוורסיה העתיקה שלה אלא שהמציאות איפשרה ליונה הבלדית(המקומית) להתפתח ולפתח רמות הישרדות מדהימות, הן תתרבנה בכל סוג של קולומבריום או הדומה לו יכולתם של יונים אלו הנימצאים באלפיהם בכיכרות הערים ,או בשיטוטיהן בין הרפתות השונות מהוות כר נירחב למציאת יונה המתאימה לחיים "קשים"היא רגישה פחות ,נאמנה למקומה ,מחפשת לרב את מזונה לבד,
וסתגלנית לא מבוטלת למקומות חדשים,אם מזון תרצה לעצמיך ולמישפחתיך הרי תוכל לייצר גוזלים של 150 גרם לערך אחרי שחיטה ומריטה להבדיל מזנים מושבחים שטופחו במיוחד לשם כך שגוזליהם מגיעים ל450-550גרם בצלחת ,אך יונים אלו חייבות לקבל את מזונן כדי שאתה תוכל ליהנות מפריין אך זה כבר נושא חדש ואחר לגמרי, כעת הייתי מציע לך להתחיל ותיקח בחשבון שבעזרתו של דובב מקדם הסיכון שלך קטן מאוד וכך נעשות כל ההתחלות,
בהצלחה,

תודה רבה לכולם.
אתחיל עם יונים מעורבות ובקנ"מ קטן.
שבת שלום
עמי

אהלן שלום לכולם האמת שסתם רציתי להציג את עצמי אני מה שנקרא חדש בנושא הזה
יש לי חבר מהלימודי כלכלה שלי שהכיר לי את העניין הזה ואת התחביב וקצתר יותר לעומק את החיה הזאת שקוראים לה יונה
עד אז חשבתי שהיא סתם מלוכלכת ומטונפת ומביאה מחלות אבל נוכחתי לדעת שטעיתי לאחרונה אני מתעניין יותר ויותר!