סימנים וצורות לביירותים שאנו מגדלים.

[קותי]

שלום לכל חובבי הביירותים,
לאחרונה ניראה שכולם מחפשים את הדרך הנכונה כדי להגיע ליונים הטובות ביותר,
הבילבול שנוצר הוא נובע מחוסר אחידות וגישה כוללנית לנושא,
הדבר מיתבטא בריבוי טיפוסים צורות וצבעים,
ניראה לי שהמטרה שלנו צריכה להיות קודם כל בהסכמה כללית על איך צריכה היונה להיראות,
נכון הוא שלכל אחד מאיתנו קיימת קודם כל ההעדפה האישית של, מה הוא אוהב ומה מוצא חן בעניו,
גידול היונים בעולם כמו כל גידול של בע"ח לא יתקדם אם לא יוכנסו בו סדר ושיטה.
בעולם המערבי הדבר הוסדר בקיום תערוכות ותצוגות יופי אם תירצו לקרוא לכך ,שם כל מגדל מציג את היונים שברשותו ולרב , אנשים אשר מכירים את הגזע המוצג שופטים אותו ,מציינים את סגולותיו הטובות ואת מיגרעותיו אם יש,
לשם כך ניכתב תקן(סטנדרד) המתאר עד כמה שניתן את המודל האידיאלי של היונה וזאת ע"י הגדרת גבולות ברורים בתחומי המיבנה בצבע והצורה המישקל הגודל העמידה והיציבה של היונה בגזע המתואר,
לא אתאר כרגע את הגזע כפי שכתוב בתקנים השונים ואעשה זאת במאמרי הבא ,
הייתי מבקש מכל המגדלים לחשוב היטב על הנושא ולהגדיר לעצמם מה היו רוצים לראות בבירותי האידאלי לפי דעתם ועד אז להישתמע,

[אילן]

קותי הרי אתה יודע שאני חובב הגזע אז אני אתחיל
הראש מסיבי רחב מקור רחב אורך בינוני עד קצר מסגרות עיניים אדומות דונגית האף לא בולטת מקו הראש ,צאור מסיבי עים פימה עד תחילת המקור
גוף רחב גודל בינוני עד גדול ומסיבי עמידה יציבה, צבעים, אברות כנף לבנות כ-7 עד 10 בכל
כנף , כתם לבן במצח חובה + קתמים לבנים בצידי הצואר בכל הצבעים חוץ מהשחורים
לגבי המקור אני גם אחד מאלה שאוהבים את המקור השאמי המכופף כלפי מטה ואני מודע שהתקן הוא מקור
שיורד באלכסון ממרכז הגולגולת בידיוק כמו בחתימה האישית שלי (תסתכלו בצד שמאל)

[איהב]

ערב טוב
אני מכיר את היונה הזו שנים רבות, היה את השאמי הבלדי (מקור ארוך וצר) והביזרי שהוא עם מקור עבה יותר אך לא מכופף , ובשנים האחרונות הביאו דרך ירדן את הביירותי המעקוף , אותו ביירותי עם מקור עבה מכופף וראש רחב אך בשל עירבוב עם זנים אחרים הביירותי איבד מגודלו וגובהו , עד שהכליאו אותו וקיבלנו את הביירותי הירדני שהוא ענקי , ראש ממש גדול מקור מכופף ושווה הרבה מאוד כסף ושלא בטוח שהצאצאים שלהם יהיו זהים להורים.
בארץ ככל שמספר האברות הלבנות הוא נמוך הוא נחשב ליותר איכותי , כך שסבאעי (שבע נוצות לבנות בכנף) נחשב בין מגדלי היונה השאמית ליותר איכתית והיא שווה יותר כסף, כמובן בנוסף לגודל הראש , הפימה , הצבע , טבעות העיניים ועוד.
סוף דבר , לעניות דעתי אני חושב שזו תהיה טעות לנסות ולכתוב תקן לביירותי מכיוון שתקן כזה כבר קיים אך שונה מארץ לארץ , למשל בארה"ב הביירותי השחור מוכר שם עם עגילים ולא כמו בארץ שזה נחשב לפגם מהותי ומעיד על תערובת עם השאמי החילס או האבלאא ואותו הדבר בארץ המוצא ,בסוריה ,שם יירותי שחור עם עגילים נחשב ל"מוצר" נדיר ויקר ערך.

[קותי]

איהב שלום ,
תודה על תגובתיך המלומדת, מכיוון שאנו מעלים את הנושא לדיון ,הרי שלא למטרת ויכוח אנו חותרים אלא
ללימוד הנושא ונישאל את עצמינו מס שאלות מהותיות,
1)האם אנו מטפחים יונה גזעית ?
2) מה היא יונה גזעית?
3)איך היא צריכה להיראות?
ברגע שנענה על שאלות אלו יהיה לנו קל יותר לדעת את הכיוון שעלינו לבחור,
אתה עצמיך בהיתייחסותיך לנושא וניסיוניך בעבר כותב לנו מספר דברים שמחייבים אותנו לחשוב,
מה הכיוון ומה הדרך,כי לפי המציאות המתוארת" בכל שבוע" ניצתרך לשנות כיוון תפיסה לפי איזו שהיא אופנה חולפת או שיגעון ריגעי של מישיהו שיחליט מחר לגדל ביירותי עם כתר או נוצות ארוכות על הרגליים
וכדומה.
איהב ידידי אתה מתאר את אשר נעשה כעת בשוק ולא מגדיר את הכיוון בטיפוח,
היונה הביירותית גודלה כך שנים רבות ובעצם תיאוריך שאין לסמוך על היציבות בגידול מכיוון שהגוזלים ברב המיקרים אינם יוצאים כמו ההורים מעיד על יונים מעורבות קוו דם שאמור להגדיר אותם כגזע טהור.
עובדה ברורה היא שאצל שחור עם כתמים לבנים באיזור האוזן נובעת מתוצאה של הכלאה עם צבע אחר,אותו הדבר לגבי נוצות לבנות בגב,
נמשיך להישתעשע בצבעים כי זה מקדם אותנו לאתגרים חדשים באותו הגזע ,אך קודם כל נחליט על הטיפוסיות,
נכון הוא שבאירופה או בארה"ב קיימים מגדלים אשר ייבאו יונים וניסיונם מוגבל בגידול הגזע.
בתוך זמן קצר הם מחליטים שהם יודעים כבר מספיק וכותבים תקן לפי היונים שבידיהם,
הנושא שאנו ניצתרך לדון בו הוא מה צופן העתיד,
מה דעתיך?

[איהב]

בוקר טוב קותי
קטנתי מלהגדיר את תקן היונה הביירותית , אך אני ירשום כמה מהמאפיינים של הביירותי שהייתי רוצה שיהיו ביונים שלי:
1. מס' אברות לבנות בכנף שנע בין 7 עד ל10.
2. פימה יפה וגדולה שמשתרעת מהמקור ועד לתחילת החזה או לפחות בחלק נכבד מהצוואר.
3. ציפורניי הרגליים לבנות.
4. עיניים אדומות.
5. טבעות עיניים אדומות או בצבע בשרי.
6. פס לבן על הראש באורך של עד 2 ס"מ.
7. יונה גבוה שמתבטאת ברגליים ארוכות .
8. צוואר ארוך ורחב.
9. יונה בעלת חזה רחב ומורם מעט.
10. מקור רחב וקצר בצבע לבן במסאוויד ובצבע בשרי בצבעים האחרים (כחול - מנוקד - רוטפלד).
11. ראש גדול , רחב כמה שיותר , במעקוף המצח גם בולטת קדימה (כמו בעז השאמית) והמקור מכופף כלפי החזה , מה שנותן ליונה את המראה המעקוף.
נ.ב. מה שכתבתי בתגובה הקודמת זה תהפוכות שעברה היונה הביירותית מעצם היותה יונת בשר ותעופה ליונת תצוגה ויופי.

[קותי]

איהב שלום ,
קראתי בעיון את הדרך בה אתה רואה את היונה הביירותית,כדי שנוכל כולנו ללמוד הייתי מבקש שתצלם לנו תמונת ראש המייצגת לדעתיך את הראש האידיאלי, כל זאת מכיוון שבצילומים הקודמים שהעלית
לא ניתן להבחין היטב בפימה מפותחת , כמו כן תן קצת הסבר יותר מוחשי על תכונת "המעקוף"
(מילה שעדיין לא למדנו מספיק כדי להבינה)אם הבנתי נכון אז הכוונה היא לכיפוף המקור כמו תוכי ,האם זה נכון?
הסברת לנו יפה את השינויים שחלים כיום במגמה הנובעת מידע היסטורי של יונת בשר ותעופה ליונת צורה ,תצוגה ותערוכות, אם כך כיצד נישפוט אותה בתצוגה ללא תקן שמציב לנו גבולות ברורים של מה נכון ומה לא נכון,
ניראה לי שחשוב שנעלה את כל הנושאים לדיון כדי לשתף פעולה בגידול זן מעניין זה,
השינויים שנעשים ע"י עירבוב עם זנים אחרים מוסיף עניין אך גם יכול להוליך אותנו לאיבוד בכיוון לשיפור ,
הכנסת צבע כמו הכלאה עם הסוויפט הסורי שהביאה לצבע בגרגטי משנה גדלים ,מעלימה את גודל הפימה בחלק מהמיקרים וגם מעלימה את הכתם הלבן שאנו רוצים לראות בקידמת במצח,
נכון הוא שקיבלנו ביירותים לבנים יפים וביירותים לבנים עם זנב שחור ,גוונים של אופל ואחרים,
אך כדי שלא נלך לאיבוד אני גורס שכדאי שניפגש מידי פעם ונדון באופן מכובד ורציני על כיווני הגידול העתידיים ונוכל ליהנות יחד מהמגמה החדשה של פיתוח הקווים המודרניים,
ביחד גם נגיע לתוצאות טובות יותר ומהר יותר,
העובדה שבירדן מגיעים לכל מיני תוצאות אינה אומרת שרק שם ניתן לייצר זאת ,אולי תוך כדי שיתוף פעולה גם לנו תהייה אפשרות לקדם את העניין ,
ליצור כיוון מאחד של יונת תצוגות יפה יותר שגם הצאצאים יראו כמו ההורים ואז נוכל לכנות יונים אלו כזן או כגזע שמצליח להעביר בתורשה את אותן התכונות כמו שקיימות אצל ההורים ,אשמח להמשיך דיון זה ואולי נשלב עוד כמה מגדלים שיש להם עניין בגזע זה, מה דעתיך?

[אילן]

שלום קותי ואיהב
אני מעוניין לשמוע גם חוות דעת של שרון בין מויאל
שגם מגדל זן זה, וכמובן עוד מגדלים
דיון מעניין מאוד

[dovev76]

השאלה בנוגע לגזע הזה ( או לכל גזע אחר) היא מה אנחנו רוצים להשיג, אני מבין שביונה זו יש כמה תתי גזעים השונים אחד מהשני בתכונות מסויימות , וכאן בא ההגיון הגנטי ואומר לשמור על כולם !! לדעתי לא כדאי להתמקד רק בתת זן אחד אלא לעודד את הגידול של שניים שלושה תתי זנים נבחרים. הסיבה העיקרית היא ששימור של כמה תתי זנים מדומים מקבילים תאפשר לנו לעשות בעתיד אאוט ברידינג על מנת לחזק את הגזע או לתת לו כיוונים חדשים בעתיד, ואולי נרצה לפתח בירותי ישראלי שיתאים יותר להעדפות המגדלים המקומיים. יש פודל גדול, בינוי וננסי, יש מספר תתי זנים של פיקינזים, חתולים פרסיים וסוסים אין שום סיבה שלא נטפח מספר תתי זן של יונה מסויימת בתנאי כמובן שאנו שומרים על תקן והפרדה בניהן.

לא כל שינוי צבע או צורה קטן שמופיע בגוזלים של יונים גזעיות משמעותו שהיונה אינה גזעית, תמיד קיימות מוטציות ואנחנו בוחרים האם לחזק אותן או להעלים אותן בהתאם לדרישותינו מהגזע, בירור של מינים מבוייתים הוא מין סוג של מלחמה שלנו נגד הטבע, הטבע " שואף " לשונות גדולה
החיונית לתהליך התפתחותם של המינים ( הסבר גס לתורת האבולוציה) ואילו אנחנו שואפים ליצור זנים אחידים עד כמה שיותר ולא אחת אנו מבכרים צורה או יופי על פני עמידות למחלות או יכולת טיפול הורית ששניהם גורמים קריטיים ליונה החיה בטבע.

[קותי]

שלום דובב,

מכיוון שלא אנו יצרנו את הגזע ,הרי שקיבלנו אותו מוכן,
אם קראת את דבריו המעניינים של איהב הרי שכבר שם תיאר הוא את מטרותיו המקוריות של הגזע אשר שימש למטרת תעופה ובשר,
במאה השנים האחרונות החלו להיערך תערוכות בע"ח שהיו המשך ישיר למפגשים שבשווקים,
מטרות עיקריות אלו היו להציג לראווה את איכות בע"ח שהיו ברשותם של המגדלים השונים, שנקבעו אנשים שונים שדעתם נישמעה כברי-סמכא וידענים בנושא,לימים הפכו אנשים אלו לאותם שופטים המופיעים בתערוכות היום,
כדי למנוע ספקות וחילוקי דיעות, החלו להרשם תקנים לכל גזע וגזע ולאלו מטרה ברורה, והיא לקבוע גבולות ברורים ,איך צריכה יונה או בעל חיים ספציפי מגזע מסויים להיראות, דבר זה הינו חלק מתרבות הפנאי העכשווית של ימינו והיא אומצה ע"י אירגונים שונים ואגודות שהמכנה המשותף שלהם הוא עיסוק בגזעי יונים כחלק מתחביב,
כדי להגיע לתוצאות מנסים המגדלים לטפח את המתואר בתקן שהוא בעצם מתאר את האידאל שבגזע,
תפקידו של השופט או המעריך לראות את היונה הספציפית ולבדוק עד כמה קרובה היא לאידאל,
השאלה מה אנו רוצים מגזע קיים אינה רלבנטית בעיקרה כי לפנינו כבר דבר מוגדר ואם כמגדל מסור תישאל את השאלה אז התשובה שתקבל היא להגיע לאידאל לאותה היונה המתוארת בתקן,
נכון הוא שבמשך השנים היונה השתנתה אך ברוב המיקרים לא התקן אם כי קיימים וועדות תקנים שונות שמידי פעם מעלים סוגיות שלדעתם הן רלבנטיות ודנים על כך,
השופטים ברובם הם מגדלים בעברם או גם בהוווה אשר עברו הכשרות שונות ובחלקם הוסיפו השכלה בתחומי הטיפוח הגנטיקה עקרונות שיפוט והישתלמויות שונות , עליהם לקרוא ולדעת את התקנים כדי לעשות את
האינטרפרטציה הנכונה בין הכתוב בתקן לבין היונה שעומדת לשיפוט,

ביונה הביירותית אכן צעירה בהופעות בתערוכות אך מגדלים אותה שנים רבות ןרק לאחרונה החלה להופיע במערב ,היא זכתה לפופולאריות תוך זמן קצר ואז גם החל הביקוש ועם הביקוש בא גם ההיצע והחלה תחרות על ליבו של הלקוח הפוטנציאלי ובאופן לגיטימי מנסים מטפחים שונים לשנות תכונה זו או אחרת כדי לשנות ולהוסיף ליונה הידור
כזה או אחר, בדרום-אפריקה נישפטה השנה הזו יונה ביירותית שחורה והורידו לה נקודות מכיוון שלא היו לה כתמים לבנים באיזור הלחי והאוזן, זו דוגמא לחוסר הבנה וידע ואינטפרטציה לא נכונה של הכתוב בתקן, אכן מידי פעם אנו מוצאים ביירותי שחור עם כתמים לבנים בצד האוזן, אך לרב זו היא תוצאה של הכלאת יונה ביירותית שחורה עם צבע אחר של יונה ביירותית אחרת,
כשנדבר על שיטות הרבייה ,מטרות ומשמעותן נדבר על כך בפירוט , אך זו כבר סוגיה אחרת,

[dovev76]

שלום קותי.

אני מסכים אתך, טיפוח בעלי חיים הוא תרבות ואפילו סוג של אומנות כמוהן הוא נתון להשפעתה של האופנה.
זני היונים עוברים שינויים בהתאם להעדפות בעליהם, מודנות מפסיקות לעוף, אצל הסנטינטים מתארך הראש,ועוד כהנה וכהנה.
כבר מהגדרתו של הבירותי כיונת תעופה ובשר אפשר להבין שהגזע הזה היה מחולק בעברו למספר תתי גזעים, יונה לבשר אינה מעופפת טובה
וליונה לתעופה אין ממש הרבה להציע בצלחת, מדובר בשני טיפוסים השונים לגמרי במסת השריר שלהם גודל הגוף וכו.
יש זנים שהם יחידים ומיוחדים ובאחרים יש מספר תתי זנים ( הפרסים למשל ) והכל עניין של אופנה...