ביות היונים:
יונת הסלעים היא אם יונת הבית והיא מבין העופות הראשונים שבויתו בהיסטוריה. מקובל לחשוב שבויתה באסיה המערבית כבר באלף הרביעית לפני הספירה וזאת על פי ציורי יונים על כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית (האלף ה -4 לפני הספירה).
דמויות יונים מופיעות גם על תבליטים על קירות פירמידות במצרים העתיקה, המראים עבדים נושאים כלובים ובהם יונים (2,700 לפני הספירה).
מוכרים היום כ 200 זני יונים הנבדלים בצבע, בגודל ובהתנהגות. מאז בויתה, הוחזקה היונה בעקר כמקור לבשר, למטרות פולחן, אמצעי לתקשורת (יוני דואר) לשעשועים (מרוצי יונים) ולנוי.
לאחרונה היא משמשת גם למחקרים גנטיים, יונים שבויתו ליצירת גוזלים לבשר מטילות 9 - 12 פעם בשנה. גידול יונים לבשר מתבסס על שיווק גוזלים (Squabs ) בני 25 - 30 יום במשקל 340 - 670 גרם. זני היונים שמשמשים לייצור הבשר הם ה Giant Homer ה King ה Carneau וה Mondain
יוני דואר:
לכל היונים חוש מפותח למציאת הבית שנקרא Homing. תכונה זו נוצלה לטיפוח של יוני דואר. יוני הדואר מסוגלות להעביר מידע ממרחק של 1000 ק"מ מהשובך שלהן. את יוני הדואר נושאים בכלוב עד למקום השחרור. שם מצמידים לאחת מרגליהן נרתיק קטן שנקרא טוטף שמכיל פתק עם המידע שאותו רוצים להעביר ומשחררים אותן. הן עפות חזרה לשובך הבית שלהן ושם מוצא אותן המגדל ומקבל את המידע. היונים יכולות לעוף במהירות של 60- 70 קמש ולהתקדם כ 750 קמ ביום. כבר בימים קדומים השתמשו בהן לתקשורת: הפניקים, הסינים והמצרים השתמשו בהן במסעותיהם הימיים כאמצעי קשר בין הספינות ולנמלים.
ביוון הקדומה נעזרו בהן כדי לבשר על תוצאות המשחקים האולימפיים ולבשר על ניצחונות במלחמות. יוליוס קיסר בישר באמצעות יונה כי כבש את גליה. הידיעה על תבוסת נפוליאון בווטרלו הגיעה לאנגליה באמצעות יונה 4 ימים קודם שהגיעה עם השליחים. יוני הדואר היו בשימוש נרחב במהלך מלחמת העולם הראשונה.
גם בארץ נעזרו ביוני דואר בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העצמאות. תיאוריות רבות הוצעו להסברת כושר ההתמצאות של יוני הדואר. נמצא שהיונים מתבססות על חוש הראיה, הריח, רגישות לגלים אלקטרומגנטיים, חוש מגנטי, חוש זיכרון וכושר ניווט על פי השמש. אך עם כל המידע שקיים עדין אין הסבר מדעי מלא לתופעה המופלאה הזאת.
תחרויות יונים והפרחות יונים:
כיום נהוג להפריח יוני- דואר, בדרך כיל יונים לבנות, בפתיחה של תחרויות ספורט בינלאומיות גדולות- כסמל לשלום ואחווה בין העמים. נוהג תחרויות יוני הדואר החל מימי קדם. העוסקים בהן בתקופת התלמוד נקראו מפריחי יונים ולא זכו להערכה רבה. גם כיום מתקיימות תחרויות בין מגדלי יונים. התחרות המפורסמת מכולן מתקיימת פעם בשנה - מגדלי יונים אנגלים מפריחים את יוניהם בצרפת וממתינים לראות מי הראשונה שתגיע לאנגליה. ב -29 ביוני שנת 1997 התקיימה התחרות השנתית. יותר מ-60,000 יונים אנגליות שוחררו בשעה 06.30 בבוקר בעיר נאן (Nantes) בדרום צרפת. בשעה 11.00 לערך נראו היונים כשהן מתחילות לחצות את תעלת למאנש. בעלי היונים ציפו להן בשעות אחר הצהריים, במרחק של כ 450 מילים מנקודת ההפרחה, ליד השובכים שלהן, באנגליה.
אף לא יונה אחת הגיעה באותו ערב. למחרת הגיעו כמה אלפים בודדים. אירוע זה הוכרז כאסון. כשנחקרה התופעה שמו לב שבאותו הזמן שחצו היונים את התעלה עבר מעליהן מטוס קונקורד חדיש שיצר בום על קולי. גלי הקול העזים שיבשו, כנראה, את חוש הניווט שלהן. מכאן משערים שחלק מכושר הניווט של היונים מבוסס על גלי קול ארוכים, כאלה שמשמיעים גלים שמתנפצים אל החוף וכדומה.
יוני נוי:
יוני נוי הן זנים של יוני בית שתכונות מסוימות בהן טופחו במיוחד על ידי בני אדם, עד לכדי יצירת עיוותים ושינויים מורפולוגיים ואנטומים קיצוניים במבנה הגוף, שאינם מאפשרים לזנים אלה להתקיים בטבע. למשל, רגליים מכוסות בנוצות, צוואר נפוח מאד, זר נוצות גדול על הראש, ציציות ועוד. מטפחי היונים מקיימים ביניהם אגודות ותחרויות. רציתי לציין המאמר הועותק מתוך אתר של המשרד להגנת הסביבה משפחת היונים ביות יונים